‫תקריב » קומפוזיציה‬

‫שבירת חוק "המרחב הפעיל"‬

‫ליאור אילוז‬ — Tue, 02 Dec 2008 17:50:49 +0000

אחד מחוקי הקומפוזיציה החשובים ביותר בצילום אובייקטים בתנועה הוא חוק ה"מרחב הפעיל" (Active space). עפ"י כלל זה, בעת צילום אובייקט בתנועה עלינו למקם את האובייקט בקומפוזיציה כך שישאר מרחב פתוח אליו הוא יוכל לנוע ובכך ליצור "מרחב פעיל". ברור מאליו כי האובייקט לא באמת ינוע בתמונת הסטילס שצילמנו, אך המרחב הפעיל אותנו השארנו יצור איזון, דרמה ותחושת ציפייה בקרב הצופה בתמונה. התמונה משמאל, לדוגמא, ממחישה את השימוש בחוק המרחב הפעיל ובכך מושכת את עיני הצופה לכיוון אליו נע האופנוע ויוצרת מתח לקראת המשך נסיעתו.

נכון, השארת מרחב פתוח אליו יוכל לנוע האובייקט היא בדרך כלל הדרך הנכונה לצלם אובייקט בתנועה, אך ישנם מקרים בהם דווקא השארת מרחב פתוח מאחורי האובייקט (Dead space) תעבוד טוב יותר.

יצירת תחושה של מהירות
לעיתים נרצה לשבור את חוק "המרחב הפעיל" במטרה לייצר תחושה של מהירות בקרב הצופה. מיקום האובייקט הנע בקצהו של הפריים, כאשר מאחוריו מרחב פתוח, תיצור תחושה כאילו היה האובייקט מהיר מידי בכדי לצלמו ובכך תדגיש את מהירות האובייקט.

דרכו של האובייקט
סיבה נוספת לשבור את חוק "המרחב הפעיל" היא כאשר אתם מעוניינים דווקא להראות את הדרך אותה עבר האובייקט ולא את הדרך אליה הוא הולך. צילום האובייקט עם מרחב פתוח מאחוריו וללא מרחב פתוח לפניו, תאפשר לצופה לראות את הדרך ממנה הגיע האובייקט עד לרגע הצילום.

נקודות עניין בשובל האובייקט
חלק מהאובייקטים יוצרים, בעת תנועתם, שינויים בסביבה בה הם נעו. ענן האבק מאחורי מכונית הראלי, שובל הקצף מאחורי הגולש, ענני האדים על גבי השמיים הכחולים אותם משאיר מטוס הסילון וכדומה – כל אלה יוצרים נקודות עניין בשובל האובייקט אשר מומלץ לשקול להשאירן בקומפוזיציה. במקרים כאלה, כל "האקשן" והעניין שבתמונה נמצאים מאחורי האובייקט ולכן זוהי סיבה טובה בכדי לשבור את חוק "המרחב הפעיל".

מאמרים רלוונטיים

‫5 טיפים לקומפוזיצית הרקע בצילום פורטרטים‬

‫ליאור אילוז‬ — Wed, 26 Nov 2008 12:56:12 +0000

בכל פעם שאנו מתכננים לצלם פורטרט אנו מיד חושבים כיצד להתמודד עם האתגרים הנוגעים לאדם המצולם: התאורה, ההעמדה, לבוש וכדומה. מעט מאיתנו מתייחסים לאתגר החשוב מכל – הקומפוזיציה. מעבר לקומפוזיציה הנוגעת לאדם עצמו, אחד הדגשים החשובים ביותר שלא מעט צלמי פורטרטים מתחילים שוכחים ממנו הוא קומפוזיצית הרקע של הפורטרט המצולם.
לקומפוזיצית הרקע תפקיד חשוב מאוד בתוצאה הסופית. אין דבר יותר מאכזב מלצלם פורטרט מואר היטב, בפוזה המושלמת ולבסוף לגלות כי ענף העץ שלא שמת לב אליו נראה כאילו הוא יוצא מראש הפורטרט. בכדי למנוע מצבים שכאלה בעתיד, הנה כמה טיפים לקומפוזיציה טובה יותר בצילום פורטרטים.

מלאו את התמונה עם הנושא
בצילום פורטרטים, האדם הוא הנושא העיקרי של התמונה אז אל תהססו להתקרב, אפילו עוד קצת, ממש ממש קרוב! שברו את החוקים, החליטו אתם במה אתם מעוניינים להתמקד והתקרבו אליו. והכי חשוב, העיזו!

שמרו על העיניים בשליש העליון
בפורטרט מומלץ תמיד לשמור שהעיניים יהיו בשליש העליון של התמונה, פשוט כי זהו המיקום הטבעי ביותר הן מבחינת הצופה וקשר העין שלו עם התמונה והן מבחינת שאר הקומפוזיציה של התמונה. הרי אם תורידו את העיניים למטה התמונה תמורכז ותהיה פחות מעניינית ואם העיניים יהיו בשליש התחתון, מה ישאר מהפנים? אז כן, אמרנו לשבור חוקים, אבל בשביל לשבור חוקים צריך סיבה ממש טובה. שנו את מיקום העיניים במידה ואתם מצלמים תמונת גוף כאשר הגוף ממוקם בשליש התחתון או במידה ואתם מעוניינים ליצור מתח בתמונה.

מרכזו את תשומת הלב בעזרת מסגור טבעי
במקום להעלים את הסביבה, השתמשו בה! דלתות, חלונות, קשתות או כל מסגור טבעי אחר – כל אלה ימרכזו את הצופה לפורטרט שלכם ויוסיפו עניין ויזואלי לתמונה.

עומק שדה צר
אם לא ניתן לנצח אותם, הצטרפו אליהם. אם לא הצלחתם להעלים את הרקע הסורר, השתמשו בו לטובתכם. הרחיקו את האדם המצולם כמה מטרים מהרקע והשתמשו במפתח צמצם קטן ככול האפשר בכדי לייצר עומק שדה צר, מה שישאיר את הפורטרט בפוקוס ויטשטש את הרקע. טשטוש הרקע יהפוך אותו לטקסטורה מעניינת, יסיר ממנו את כל האובייקטים המפריעים וכמובן אף יוסיף צד אומנותי לתמונה.

שנו מיקום
לעיתים, הסרת האובייקטים המסיתים היא פשוט עניין של שינוי מקום. רגע לפני הצילום, שנו את זווית המצלמה-פורטרט – קצת ימינה, שמאלה, הגביהו את מיקומכם או התכופפו – כך תסירו את האובייקטים המפריעים ברקע ותוסיפו עניין בתמונה ע"י פרספקטיבה שונה ומרעננת.

צילום פורטרט מצריך תשומת לב רבה לתאורה ולקומפוזיציה. סרקו את הסצינה המצולמת ובדקו אם ישנם אובייקטים שחודרים לקומפוזיציה שלכם ועלולים להסית את עיני הצופה מנושא התמונה – הפורטרט עצמו. השתמשו בטיפים הנ"ל בכדי להסיר את האובייקטים המסיתים והשיגו תוצאות טובות יותר בתמונות הפורטרט שלכם.

מאמרים רלוונטיים

‫שימוש בנקודות מוקד‬

‫ליאור אילוז‬ — Sun, 13 Jul 2008 10:21:16 +0000

נתקלתם באובייקט מעניין ומרהיב ביופיו, כמובן שלא יכולתם להתאפק ומיד שחררתם את התריס. רוב הסיכויים שכעת ישנה ברשותכם תמונה יפה של אובייקט יפה – גלויה. אז מה מבדיל את התמונה שלכם מתמונות אחרות של אותו אובייקט? מה ימשוך את עיני הצופים בתמונה שלכם? מהם נקודות העניין בתמונה שלכם? – מה? נקודות המוקד.
הסיבה לחשיבותן של נקודות המוקד טמונה בעובדה כי כאשר אנו מסתכלים על תמונה העיניים שלנו תמיד יחפשו נקודה המעניינת מספיק בכדי להתעכב על אותה התמונה – "נקודת מנוחה" לעיניים שלנו. ללא נקודת מוקד מעניינת מספיק, רוב האנשים יעניקו לתמונה שלנו מבט חטוף ומיד יעברו לתמונה הבאה.
נקודת המוקד, העניין, יכולה כמובן להיות כל אובייקט – פרח, הר, בן אדם, בניין וכדומה. מציאת נקודת המוקד היא בדרך כלל החלק הפשוט. ברגע שמצאתם את נקודת המוקד יהיה עליכם להדגיש ולהעצים אותה בעזרת הדגשים הבאים.

עומק שדה – ניתן להדגיש את נקודת המוקד ע"י טשטוש שאר האזורים בקומפוזיציה, בחזית וברקע. עומק השדה נשלט בעיקר ע"י מפתח הצמצם ואורך מוקד העדשה.
טשטוש – במידה והאובייקט שלכם עומד וסביבתו נמצאת בתנועה, הדגשת נקודת המוקד ע"י טשטוש מתאפשרת גם בעזרת שימוש במהירות תריס נמוכה.
מיקום – מקמו את נקודת העניין במקום בולט, חשוב. אם הנכם בתחילת דרככם בעולם הצילום, אולי תרצו לבצע זאת בעזרת חוק השלישים.
ניגודיות – ניגודיות, הן של צבעים ו/או אור וצל והן של צורות ותבניות, יכולה לשמש כדרך נוספת להבלטת נקודת העניין.
גודל – לסיום, ניתן להבליט את נקודת העניין ע"י הגדלת שטח הפנים של נקודת העניין לעומת שאר חלקי הקומפוזיציה ע"י ביצוע חיתוך או הגדלת אורך מוקד העדשה.

נקודות המוקד, העניין, בתמונות שלכם הן פרט קריטי אם ברצונכם לקחת את התמונות שלכם לשלב הבא. היו סקרנים, שנו את מיקומכם, חפשו את נקודת המוקד המעניינת ביותר ואל תמהרו לצלם לפני שמצאתם אותה. כמו כן, מומלץ להמנע מהעמסת יתר של כמה נקודות מוקד עיקריות. ניתן להשתמש בכמה נקודות עניין משניות בכדי להוביל את העין לנקודת העניין העיקרית.

מאמרים רלוונטיים

‫תעוזה וקומפוזיציה‬

‫ליאור אילוז‬ — Fri, 07 Mar 2008 14:27:12 +0000

כמה פעמים כל כך רציתם להעיז ולעשות משהו "קיצוני" כמו לשנות את זווית המצלמה, לשנות מיקום לחלוטין, לטפס גבוה, לרדת נמוך וכדומה אך תמיד פחדתם שתפספסו את הצילום המושלם? לא הייתם רוצים לנסות משהו חדש? לשבור את שגרת "חוק השלישים"? אולי הצילום המושלם טמון בתעוזה שלכם? בידיוק לשם כך הוספתי כמה טיפים בהמשך למאמר "דגשים למתחיל".

פרספקטיבה חדשה – טפסו למעלה ועוד קצת למעלה
כפי שציינתי במאמר "החזית, מפתח לתמונה טובה יותר" – שינוי הגובה שלכם ביחס לאובייקט או הסצינה המצולמת יעניק לכם ראיה שונה, פרספקטיבה חדשה לחלוטין על מה שנראה רק כעוד תמונה פשוטה בגובה הראשוני שלכם. בצילום, קיצוניות היא לא מילה גסה ובעוד שהנמכת הגובה שלכם תעצים את האובייקט שבחזית ע"י הגבהתו והדגשתו, לא ניתן שלא לתהות למה תגרום הגבהת מיקומנו ביחס לאובייקט המצולם.
אובייקטים שטוחים – צילום סצינה מסויימת מלמעלה יגרום לכך שהאובייקטים שבסצינה יראו שטוחים ודו מימדיים. בעוד שצילום מגבוה יבטל את השפעתו של עומק השדה, הוא יגרום להדגשת תבניות, צורות ומרקמים שונים.
קו אופק? – בעוד שצילום מלמטה ירחיב את השטח הפתוח, צילום מלמעלה עושה בידיוק את ההפך. צילום מלמעלה (כלפי מטה) מעלים לחלוטין את השמיים וקווי האופק מה שמקטין משמעותית את השטח הריק בתמונה ולרוב מוסיף נקודות עניין בתמונה.
קומפוזיציה נקייה – צילום מלמעלה מקטין את המרחק מהעדשה לסצינה המצולמת ובשל כך מקטין את השטח שעלייכם לסרוק בכדי להסיר עצמים מסיחי דעת, דבר המקל עלינו לקבל קומפוזיציה נקייה למדי ומאפשר לצופה להתמקד אך ורק על נקודות העניין אותן לכדנו.
צלליות – צילום מלמעלה מאפשר לנו ללכוד את האובייקט מאותה זווית בה האור מגיע אליו ובכך מעניק לנו פרספקטיבה חדשה לחלוטין על האובייקט.
צילום קבוצות – במידה והנכם מצלמים קבוצה גדולה של אנשים, צילומם מלמעלה יאפשר לכם להכניס את כולם למסגרת התמונה כאשר רק הפנים שלהם יבלטו.
צילום מלמעלה פותח בפניכם עולם חדש של אפשרויות ותמונות חדשות, שוברות שגרה ומושכות עיניים. העיזו לטפס גבוה וצפו בתוצאות, התבדלו מהשאר והיכן שכולם מצלמים את אותו הדבר, שנו את מיקומכם, העיזו!

זווית חדשה – רק לא ישר
אחד מ"חוקי" הצילום הבסיסיים כשזה נוגע לקומפוזיציה הוא לשמור על הקומפוזציה בתמונה ישרה, ובהתאם לכך על קווי האורך והרוחב ישרים. ישר זה רגיל, שגרתי ולכן הטיית המצלמה והענקת זווית שונה לקומפוזיציה היא דרך טובה לקבלת תוצאות חדשות ומפתיעות.
ואם כבר עוברים על החוק, אז עד הסוף. הטיית המצלמה במעט תצור תחושה של צילום לקוי בקרב הצופים וחוסר הבנה האם הטיה זו היא מכוונת או שמא פשוט לא שמרתם על המצלמה ישרה. העיזו, הטו את המצלמה לקיצון, העניקו זווית חדשה לחלוטין לאובייקט ובכך תוכלו למנוע את חוסר הודאות של הצופה, לייצר הפתעה ולעורר מחשבה. את ההטייה מומלץ לבצע בעיקר על קומפוזיציות ללא קווי האופק (שמיים או ים) שכן לרוב תמונות מסוג זה משפיעות יותר על הצופה דווקא כאשר הן ישרות.

התעלמו מחוק החלל הפעיל
בעת צילום אובייקטים נעים, חוקי הקומפוזיציה היבשים אומרים כי יש להקפיד ולהשאיר חלל ריק באיזור אליו האובייקט עתיד להגיע במהלך תנועתו, ובמילים פשוטות יותר, להשאיר יותר חלל ריק מלפנים מאשר מאחורי האובייקט. היתרון בכך הוא בתחושה מקבל הצופה בכך שהוא יכול לראות בעצמו לאן האובייקט אמור להגיע בתנועתו, מה שיוצר ציפיה ועניין (חלל פעיל). בזמן שהקפדה על חוק זה יכולה לייצר תמונות מרהיבות, שבירתו יכולה ליצור מתח ועניין חדש בתמונה. לדוגמא, התמונה מצד שמאל, בה אין אנו רואים את המרחב מלפנים הסוס ונוצרת התחושה שאיננו יודעים היכן הוא יוריד את רגליו, להיכן ימשיך לרוץ וכדומה.

ישנם עוד המון "חוקים" אותם כדאי לעיתים לשבור ולהנות מתוצאות יוצאות דופן. העיזו לשנות ולחפש עוד ועוד דרכים ליצירת תמונות מעניינות ושוברות שגרה והכי חשוב, תהנו!

מאמרים רלוונטיים

‫חוק השלישים‬

‫ליאור אילוז‬ — Thu, 24 Jan 2008 21:35:12 +0000

אחד מעקרונות הקומפוזיציה החשובים והמוכרים ביותר הוא "חוק השלישים", המשמש כבסיס לתמונה מאוזנת ומעניינת. העקרון הבסיסי העומד מאחורי "חוק השלישים" הוא הדימיון כאילו הייתה התמונה מחולקת לשלישים, אופקית ואנכית, כך שיווצרו 9 חלקים. בבואכם לצלם, דמיינו את קווי החלוקה דרך העינית או מסך ה LCD (בהתאם למצלמה). בעזרת קווי דימיון אלו, "חוק השלישים" כעת חושף בפניכם 4 נקודות מפתח (+) בהן מומלץ לשקול להציב את נקודת העניין של התמונה. כמו כן, 2 קווי הרוחב ו 2 קווי האורך יעזרו לכם לשמור על שאר חלקי התמונה מאוזנים.
שימוש בחוק השלישים כיאות, ע"י השמת נקודות העניין שבקומפוזיציה על נקודות המפתח (+), ישמור על איזון התמונה ובכך יאפשר לצופה להתחבר לתמונה בטבעיות. מחקרים בנושא מראים כי בבואנו לצפות בתמונה, העיניים שלנו נמשכות באופן טבעי לאחת מנקודות המפתח ולאו דווקא למרכז התמונה. חוק השלישים נועד בכדי לשמור על המשיכה הטבעית הנ"ל. להלן כמה דוגמאות.

בתמונה הנ"ל, כדוגמא, בחרתי את החיפושית כנקודת העניין שלי ומיקמתי אותה בנקודת המפתח, בעודי משאיר את לב הפרח במרכז התמונה ושומר על איזון מבחינת עלי הכותרת.

הפעם, רציתי למשוך את עיני הצופה דווקא לעץ השמאלי ולכן מיקמתי אותו על כל אורך קו האורך. כמו כן, הקפדתי להשאיר את הסלעים בשליש התחתון בכדי להעצים את גובה העצים.
בדרך דומה, טכניקה טובה לצילומי נוף היא מיקום קווי האופק (מקום המפגש הדמיוני בין השמיים לקרקע/ים) על אחד מקווי הרוחב הנוצרים בשימוש בחוק השלישים.

חוק השלישים אינו מגיע בטבעיות לצלמים מתחילים ולכן, בשלבי ההתחלה מאוד מומלץ לשאול את עצמכם 2 שאלות מנחות שיובילו אותכם להשתמש בחוק השלישים (באופן מלאכותי בהתחלה, אך בטבעיות בהמשך). מה הן נקודות העניין בקומפוזיציה? – מצאו את נקודת/ות העניין אליהן אתם מעוניינים למשוך את הצופה, לאחר מכן המשיכו לשאלה הבאה וחשבו היכן אני מעוניין למקם אותן? – מקמו את נקודות העניין בכוונה על פי חוק השלישים.
במידה ופרח מזכרונכם להשתמש בחוק השלישים, אל דאגה. התוכנות הגרפיות מאפשרות חיתוך ומסגור מחדש של תמונות בצורה מקצועית, ויאפשרו לכם למקם את נקודות העניין שלכם בעיבוד שאחרי.

כמו כל חוק, גם חוק השלישים נועד להשבר. למדו והתנסו בחוק השלישים ולבסוף התעלמו ממנו בכוונה. הטו את המצלמה, שנו מיקום, מרכזו אובייקטים ועשו הכל בכדי שהתמונות שלכן יהיו מיוחדות ומעניינות.

מאמרים רלוונטיים

‫החזית, מפתח לתמונה טובה יותר‬

‫ליאור אילוז‬ — Mon, 21 Jan 2008 20:10:56 +0000

קומפוזיצית התמונה מורכבת מהרקע (Background) ומהחזית (Foreground). בבואנו לצלם, רובנו נוטים להתבונן רחוק ולראות מה קורה ברקע, בעודנו מתעלמים לחלוטין ממה שקורה סנטימטרים ספורים מאיתנו, בחזית. הענקת תשומת לב נוספת לחזית הקומפוזיציה, תעניק לתמונות שלכם עומק שדה ונפח עד שהצופה יוכל ממש להרגיש כאילו היה במקום בו צילמתם את התמונה. כמו כן, חזית נכונה תוסיף לתמונה שלכם עניין, פרספקטיבה ותוכן ולכן, הנה כמה דגשים למציאת חזית נכונה יותר לתמונות שלכם.

רגע לפני שחרור התריס, בדקו את החזית שלכם
הביטו דרך העינית וסרקו את כל אזורי הקומפוזיציה, בדגש על החזית. בדקו האם ישנם אובייקטים "מסיחי דעת" שאינם מתאימים לתמונה שלכם והסירו אותם ממסגרת הקומפוזיציה. הזיזו את המצלמה מעט וחפשו אובייקט שיכול להוסיף לתמונה שלכם. האובייקט אינו חייב להיות מיוחד, אפילו סלע, עץ, שביל או גדר יכולים להוות תוספת יוצאת דופן לקומפוזיציה שלכם ולהעניק עומק לתמונה הסופית (ראו תמונה הנ"ל). מומלץ לשקול שינוי זווית ו/או מיקום במידת הצורך.

הפחיתו מהגובה ממנו אתם מצלמים
צלמי נוף רבים משתמשים בטכניקה זו כאשר הם מעוניינים להדגיש את החזית בקומפוזיציה. התכופפו, כרעו ברך ו/או הנמיכו את גובה החצובה וכך תוכלו למצוא עולם פרספקטיבה חדש לתמונות שלכם. הנמכת הגובה של המצלמה לגובה האובייקט (בקירוב) תעצים את חיוניות האובייקט הנמצא בחזית הקומפוזיציה.

הרימו את קווי האופק
כאשר משנים את מיקום קו האופק בקומפוזיציה, משנים גם את השפעתה של החזית על התמונה. רוב הצלמים ממקמים את קווי האופק שלהם במרכז הקומפוזיציה. בעזרת "חוק השלישים" נוכל למקם את קווי האופק בצורה טובה יותר. מיקום קו האופק בקו השלישי התחתון יעצים דווקא את השמיים שבקומפוזיציה, אך מיקום קו האופק בקו הראשון העליון יעצים את החזית ויעניק עומק ונפח לתמונה.

העזרו בקווים מנחים
דרך נוספת להעצמת החזית היא שימוש ב"קווים מנחים" שימשכו ויובילו את עיני הצופה לעומק התמונה. קווים אלו לרוב יהיו קווים אנכיים (לעיתים כיוונם יהיה אופקי) והם יכולים להיות קווים אמיתיים אך הם גם יכולים להיות אובייקטים, תבניות מסויימות או צורות (הנוצרות משורת אובייקטים, לדוגמא סלעים) היוצרים זרימה מהחלק התחתון של התמונה ועד לנושא התמונה. לדוגמא: שימוש לב כיצד הכביש שבתמונה מושך את עיניכם פנימה ויוצר אצלכם תחושת עומק.

מפתח הצמצם
בהתאם לצרכיהם ולמה שאתם מעוניינים להשיג מהתמונה – מומלץ לרוב להשתמש בערך במפתח צמצם קטן (ערך מספרי גדול) בכדי לקבל עומק שדה רחב ככל האפשר שישמור על רוב חלקי התמונה חדים (בפוקוס) מהחזית ועד הרקע. לחץ כאן לקריאת המאמר "מבוא למפתח צמצם".

הקפידו להעניק תשומת לב לחזית הקומפוזיציה שלכם והתאימו אותה לצרכי הצילום שלכם. אשמח לראות תמונות שלכם עם דגש על החזית.

במאמר הבא: הרקע (background) הנכון לתמונה שלכם.

מאמרים רלוונטיים

‫קומפוזיציה, דגשים למתחיל‬

‫ליאור אילוז‬ — Sun, 05 Aug 2007 22:14:08 +0000

הקומפוזיציה היא הסצנה המרכיבה את התמונה על כל חלקיה, כאשר הם מאוגדים יחדיו על מנת למקד או ליצור נושא מסויים.
לאחר ההגדרה החצי-מילונית שנשמעת לרובנו סתמית, אוכל רק לומר כי לא ניתן ללמד אדם כיצד לצלם, אך ישנם כמה חוקים ישבים שבהחלט יכולים לעזור בדרך להשגת המטרה, שהיא כמובן, תמונה מוצלחת.

"משנה מקום, משנה מזל" – חשוב תמיד לשאוף לשינוי מקום, שינוי זווית, ומכיוון שלא תוכל לומר לעץ שמפריע או לבניין המוצל לזוז, כל מה שנותר לך הוא פשוט לזוז בעצמך. שינוי מקום אפילו של כמה ס"מ יעניק לך תמונה שונה ונקייה יותר על אותה קומפוזיציה שהנך מעוניין לצלם. מומלץ תמיד לנסות ולשנות את המיקום הראשוני, אפילו אם הנך בטוח כי זאת התמונה המושלמת.

מלא את הפריים (מסגרת) – במבט דרך העינית הפרספקטיבה קצת משתנה ועצמים שונים בקומפוזיציה נראים לעיתים שונים בגודלם ובמרחקם (ממך או מעצמים נוספים), כמו כן ישנה נטייה לא לשים לב להפרעות קטנות הנמצאות אף הן בקומפוזיציה בלי שרצינו בכך. התוצאה המתקבלת במקרים כאלה היא תמונה עם שטחים ריקים ואנשים עם דברים שגודלים להם מאחורי הראש, לכן, חשוב לשים לב כי האובייקט (הנושא) ימלא את הפריים ויהווה את מרבית הקומפוזיציה. איך? פשוט התקרב לאובייקט ורגע לפני הצילום, ודא כי השטח נקי מהפרעות שונות ומשונות.

"יחס הזהב"/חוק השלישים – "חוק השלישים" (1/3) הוא לא יותר מאשר הפשטה של חוק "יחס הזהב" ולכן, עיקר הפילוסופיה שמאחוריו היא להמנע מקומפוזיציות סימטריות היוצרות מירכוז של האובייקטים/נוף ובכך מניבות תמונות משעממות.
על מנת לשבור את הסימטריה, ניתן להשתמש בחוק השלישים ע"י תרשימים שונים, לדוגמא:

במידה והתמונה היא סצינת נוף, נשתמש בחוק השלישים על מנת לחלק את היחס שבין השמיים לקרקע, הנוף עצמו לרוב יהיה בקרקע ועל כן על הקומפוזיציה להתמקד בו ולכן הוא יקבל 2/3 משטח הקומפוזיציה.

כמובן שאפשר להשתמש בחוק השלישים לפי התרשים, בדרכים נוספות – פשוט נמתח את כל הקווים בין כל הפלוסים או חלק מביניהם.

מסגרת פנימית, "טבעית" (framing) – לעיתים קורה כי אנו מצלמים תמונה של אובייקט/נושא מרשים אך הוא מאבד מיופיו עקב הקומפוזיציה המרכיבה את הסביבה שלו, לכן, מאוד מומלץ למצוא מסגרת טבעית שתסתיר את החלקים שמפריעים לעין להתמקד באובייקט, לדוגמא: רציתם לצלם מפל אך הסביבה מלא עשבים או סלעים ה "מכערים" את התוצאה הסופית? נסו למצוא מסגרת סלעים או עצים ירוקים הממלאים את החלק שמפריע והשתמשו בו כמסגרת טבעית לאובייקט – בכך לא רק תעצימו את האובייקט ויופיו אלא גם תשפרו את הקומפוזיציה כולה.
לדוגמא: