בצילום נוף יש לנו יתרון יחסי על חלק מקטגוריות הצילום האחרות, יש לנו זמן. הזמן לא בלתי מוגבל (כדור הארץ ממשיך להסתובב… ) אבל הוא מספק בכדי שאנו נקח רגע אחד, נביט מסביבנו ונראה את מה שכל השאר לא רואים, את התמונה המושלמת, וזה מה שיהפוך אותנו לאמנים ויבדיל את התמונות שלנו ממה שנקרא בשפה המקצועית, "תמונות תיירים" (הנה המפל שראיתי, הנה העץ שהיה שם…).
אז מאיפה מתחילים? מהמיקום.
Location, location, location. הכל מתחיל מה - "מיקום" הטומן בחובו תאורה נכונה, עומק שדה ותעוזה, שבלעדיהם, אפשר פשוט לצלם בשיטת ה"כוון וצלם".
בצילום סצנת נוף כשהמצלמה נמצאת על מיקוד אוטומטי (AF), יכולות לצאת שתי תוצאות שונות, שתיהן לא טובות. או שהמצלמה תתמקד על עצם קרוב הנמצא בחזית (הרקע הקדמי) ובכך תאבד את הפוקוס על הנוף עצמו, או בידיוק ההפך, המצלמה תתמקד על הנוף אך בחזית יתפסו עצמים שונים ומטושטשים, שכמובן ימשכו את העין, כגון: סלעים, עצים וכו'.
הפתרון? "עומק השדה" - מידת חדות התמונה, הנמדדת מהנקודה הקרובה ביותר לרחוקה ביותר. במצלמת D/SLR, פתח הצמצם הוא זה ששולט על עומק השדה.
מִפתח קטן (של הצמצם) הנע בין f/8 ל f/16 (תלוי במצלמה) יעניק לתמונה עומק שדה רחב, לעומת פתח צמצם גדול שיצור רקע שטוח ומטושטש.
הטריק הוא להגדיר פתח צמצם שישמור על כל חלקי התמונה הרצויים, חדים (ראו תמונה - גם השלולית בחזית, גם האובייקט וגם הרקע - כולם חדים).
טיפ לבעלי מצלמות שאינן מאפשרות הגדרת פתח הצמצם (aperture): השתמשו בטכניקת "נעילת מיקוד" - כוונו את המצלמה לשטח שבין האובייקט לבין הרקע אותו אתם מצלמים ולחצו חצי לחיצה על כפתור הצילום, המצלמה תנעל את המיקוד לפי האמצע, מה שאמור לתת חדות לכל חלקי התמונה.
מבחינת התאורה, חשוב להקפיד על כמה דברים. קודם כל, כאמור, המיקום. השתדלו למצוא מיקום בו אינם עומדים מול השמש ישירות, מה שיצור חשיפת יתר ויחייב אותכם בהגדרות מתקדמות יותר שרק יקשו על הצילום ועל התוצאה הסופית. כמו כן צריך לשים לב להצללות. בדקו כי המקום המצולם לא מחולק על ידי אור וצל בחלקיו השונים אלא מואר/מוצל באופן שווה בכל חלקיו.
המיקום משפיע באופן ישיר גם על החלוקה בין קרקע לשמיים. הרבה צלמים מתחילים בתחום הנוף מוצאים את עצמם נמשכים לשמיים המרהיבים בידיעה/שלא בידיעה ובכך מאבדים את כל מהות צילום הנוף (Landscape), לכן, נסו למצוא מיקום מעט גבוה יותר מהקרקע וצלמו כשאתם מקפידים על איזון בין הקרקע לשמיים - לרוב ניתן לחלק זאת ל 2/3 קרקע ו 1/3 שמיים, תלוי בקומפוזיציה, מיקום, צורך ורצון הצלם עצמו וכו'.
בכדי להמנע מחשיפת יתר, אור וצל שונים וכדומה, מומלץ מאוד לצלם ברגישות נמוכה (ISO) ו/או בשעות הבוקר או בשעות הדמדומים, הצילום בשעות אלה אומנם דורש רמת מקצועיות מסויימת אך מאפשר צבעים מיוחדים ותוצאות מרהיבות ביותר.
לסיום, מעבר לדגשים הבסיסיים בנושא עומק השדה והתאורה, חשוב לצלם עם אומץ. אם הנכם מעוניינים שהצופים בתמונה שלכם יראו ויתפאלו מאותה סצנת נוף שאתם ראיתם, עליכם להעיז ולצלם מזוויות שונות, לשלב מסגרות טבעיות בתמונה (כגון הרים, עצים וכדומה), לצלם זרימת מים עם זמן חשיפה ארוך ובכך להמחיש את התנועה ומגוון אפשרויות אחרות, אך הכי חשוב, להמשיך לנסות ולא לוותר עד התוצאה המושלמת מבחינתכם!
צלם חכם פעם אמר לי שצלם מקצועי הוא צלם שסומך על איכות התמונות שלו מספיק בכדי לצלם אותן בשחור-לבן. הסיבה היא שלתמונה טובה באמת תהיה השפעה חזקה יותר כאשר היא בשחור לבן ולא בצבע. צילום בשחור-לבן הוא לכאורה כמו כל טכניקת צילום אחרת אך ישנם כמה דגשים חשובים שיאפשרו לכם תוצאות טובות יותר.
