טכניקת ה Forced Perspective (פרספקטיבה כפויה/מוטעית) מאפשרת לנו, בעזרת אשליה אופטית, לגרום לאובייקט להראות קרוב או מרוחק, קטן או גדול יותר מאשר הוא באמת ובכך ליצור אפקט מרתק שתמיד ימשוך עיניים, יחדש וירענן את מגוון התמונות שלנו.

צילום מאת Chaval Brasil

לחץ להמשך המאמר »

תמונה חדה ומלאת פרטים היא משהו שאנו הצלמים תמיד שואפים אליו. למרות זאת, השארה מכוונת של הנושא המרכזי, ולעיתים של כל התמונה כולה, מחוץ לפוקוס, יכולה להניב תוצאות מיוחדות לא פחות.

הנושא מחוץ לפוקוס
האפשרות הראשונה היא להוציא את נושא התמונה מחוץ לפוקוס ועם זאת להשאיר בפוקוס אובייקט מסויים בקומפוזיציה, לרוב אובייקט בעל חשיבות מינימלית בכדי שלא יבלוט ויתפס בטעות בעיני הצופה כנושא התמונה. כיצד לבצע?
לחץ להמשך המאמר »

צילום באור שמש (בעיקר שמש ישירה) עלול להוביל לתמונות החשופות יתר על המידה, ניגודיות גבוהה, צבעים שטופים ואף תופעות כמו בוהק העדשה. בארצנו הקטנטונת, "שמש" היא אינה מילה גסה וברוב השנה אנו נתקלים במצבים בהם השמש חזקה מידי לצילום, דבר הפוגם ישירות באיכות התמונות שלנו, בכמות ואף בגמישות בשעות הצילום. בעוד חלק מאיתנו נהנה מהשמש ומיד הולך לים, אנו הצלמים ובמיוחד המתחילים שביננו מוצאים את השמש כאויב המרכזי של התמונות שלנו.
כיצד נוכל להתמודד עם אור השמש? הנה כמה טיפים לצילום נכון וטוב יותר באור השמש.
לחץ להמשך המאמר »

כולנו יכולים לצלם תמונות עם מצלמת ה DSLR שלנו. נכון, חלקן יהיו מעניינות יותר וחלקן מעניינות פחות אך בסופו של יום, כולן תהינה פשוט תמונות. הרצון להיות שונה, לשבור שגרה ולקבל השראה מתחומים אחרים הוא שמשך אותי לחפש ודי מהר גם למצוא את עבודתו של רוס צ'ינג וסרטי ה Time Lapse שלו. רוס אינו היחיד שמייצר את יצירות האומנות מהסוג הזה אך סדרת הסרטים אותה הכין בעזרת מצלמת הרפלקס שלו הינה בהחלט הבולטת והמושקעת ביותר שנתקלתי בה. עד כדי כך שהיא אפילו שודרה במסך ענק בטיימס-סקוור בניו יורק.
לחץ להמשך המאמר »

ישר, חד, מאוזן, מדוייק, נכון… די! הגיע הזמן גם להנות עם המצלמה שלנו. בידיוק לשם כך נוכל להשתמש בטכניקת הזום. צילום בעזרת טכניקה זו יוצר אפקט הנותן תחושה כי האובייקט המצולם נע לעברנו או מאיתנו בעזרת קווי תנועה.
ישנן דרכים שונות ומגוונות לבצע טכניקה זו, חלקן נעשות תוך כדי ביצוע הצילום וחלקן לאחר הצילום. באופן כללי, בכדי לבצע טכניקה זו בעזרת המצלמה יש להשתמש במהירות תריס נמוכה (זמן חשיפה ארוך) ובזמן שהתריס פתוח ועד הזמן בו הוא נסגר לבצע זום, קדימה או אחורה.
טכניקת הזום יכולה להיות מהנה מאוד, אך כמו כל טכניקת צילום, היא דורשת אימון. לכן, הנה כמה טיפים שיקצרו את תהליך הלמידה ויעזרו לכם בהשגת תוצאות טובות יותר.
לחץ להמשך המאמר »

כאשר מצלמים בתנאי תאורה נמוכה עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האחת, לצלם בעזרת המבזק (פלאש) והשנייה היא להאט את מהירות התריס בכדי ללכוד אור לאורך זמן.
שימוש בפלאש – כשמצלמים בתאורה נמוכה כאשר המצלמה במצב אוטומטי והפלאש פעיל, המצלמה תבחר במהירות תריס גבוהה יחסית, דבר שיאיר היטב את האובייקט המצולם ויקפיא אותו במקומו (בעת הצילום) ובך ישמור על חדותו. הבעיה בצילום שכזה היא שהאובייקט מקבל תאורה חזקה יחסית לרקע, שנשאר חשוך עקב העובדה כי המצלמה אינה מספיקה ללכוד את התאורה האופפת את הרקע.
מהירות תריס נמוכה – האפשרות השנייה, כאמור, היא לכבות את הפלאש ולהאריך את הזמן בו פתוח התריס (מהירות תריס גבוהה), במטרה לאפשר למצלמה ללכוד תאורה מספקת וליצור חשיפה איכותית בכל חלקי התמונה. הבעיה מתעוררת כאשר אנו מצלמים אובייקט בתנועה ו/או איננו יציבים, דבר הגורם לתמונה מטושטשת.
שתי הטכניקות הנ"ל לגיטימיות אך בעלות חסרון. כאן, נכנסת טכניקת ה slow sync flash.
לחץ להמשך המאמר »

פאנינג (Panning) – טכניקת צילום המעבירה את תחושת התנועה אל התמונה הסטטית ע"י "מריחת" (Blurring, טשטוש) הרקע והשארת האובייקט המצולם חד יחסית, או בקצרה – צילום אובייקט בתנועה. ביצוע הטכניקה אינו פשוט כלל ודורש אימון רב, אך ברגע שנצליח (או שיהיה לנו מזל) התוצאות יכולות לצאת מדהימות.

(ציפור במעוף – צולם ע"י Photographed by KevLewis)

כמו שאני תמיד אומר, עם ההגדרה לא הולכים לצלם, לכן נעבור לכמה דגשים לפני הצילום.
מצב הצילום – מכיוון שצילום אובייקט נע היא טכניקה קשה גם ככה, מומלץ להשתמש במצב ה Tv (או S במצלמות מסויימות) המעניק עדיפות למהירות התריס ומגדיר באופן אוטומטי את מפתח הצמצם (Aperture).
מהירות תריס (shutter speed) – מהירות התריס משפיעה ומושפעת מגורמים שונים, כגון: כמות האור, ערך הרגישות (ISO) ואפילו ערך המיקוד (מיקוד רחוק מצריך יציבות יתרה!), לכן, בבואנו לבחור מהירות תריס יש להתחשב בגורמים אלו ולהתחיל עם מהירות יחסית נמוכה, 1/30, ולהתנסות מעט. בהתאם למהירות האובייקט ולגורמים הנ"ל, נשנה את מהירות התריס, לרוב בין 1/60 לבין 1/8.
לחץ להמשך המאמר »

נכון, אפשר לשנות מיקום, לחכות לתאורה נכונה, להוסיף מסננים וכדומה אבל בסופו של דבר, מידי פעם כדאי לתת גם למצלמה לעשות מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, ללכוד את מה שהיא רואה.
על מה אני מדבר? כמה אפקטים בסיסיים שיעניקו לתמונה שלכם את הערך המוסף שלתמונות אחרות אין.

קו רקיע (Skyline) – לא, אני לא מדבר על המכונית, אלא ממש על קו רקיע הנוצר בעקבות רצף של מבנים, עצים, הרים וכו'.
חפשו לכם קו רקיע אותו אתם מעוניינים לצלם וחכו לשעות הדמדומים (שקיעה, זריחה). כעת, יש לדאוג כי החזית (foreground) מוחשכת עד כדי שחורה לחלוטין, ניתן לבצע זאת או ע"י מדידת נקודה בהירה בסצינה או ע"י עיבוד התמונה בפוטושופ לאחר הצילום.
בשל העובדה כי החזית תהיה שחורה לגמרי, יש לדאוג לפרספקטיבה נכונה בינה לבין השמיים (חוק השלישים) ולתת לשמיים לפחות 2/3 מנפח התמונה, בכל זאת, רקע שחור לא יוצר יותר מידי עניין.

(החזית היא השיחים ולכן הם חשוכים לחלוטין ואינם מושכים את העין אל מול צבעי השמיים)

לחץ להמשך המאמר »

טכניקת ה High Dynamic Range imaging מאפשרת לנו, צלמים או מעצבים גרפיים, שימוש בטווח דינמי רחב יותר של החשיפה לתאורה שונה בסצינות המצולמות, לדוגמא: מקרן שמש ועד המקום המוצל ביותר.
הבנתם? לא? לא נורא, עם ההגדרה לא מצלמים, אם כך, נמשיך.
ביצוע הטכניקה עצמה מתבצע במחשב ע"י צירוף של כמה תמונות בעלות זמן חשיפה שונה של אותה הסצינה, אך ישנם כמה דברים הנחוצים על מנת לייצר תמונת HDRi מוצלחת.
מצלמה דיגיטלית – אין חשיבות לאם המצלמה היא רפלקס (SLR) או דיגיטלית אך כפי המשתמע מההגדרה, יש צורך במצלמה המאפשרת את שינוי מהירות סגירת התריס (Exposure).
חצובה – כאמור, על מנת ליצור תמונות HDRi עלינו לצלם תמונות של סצינה מסויימת בזמני חשיפה שונים, זמני החשיפה הארוכים יצריכו מאיתנו להיות יציבים על מנת למנוע טשטוש ולכן מומלץ להשתמש בחצובה.
אובייקט/סצינה ללא תנועה חדה – כמו שעלינו להיות יציבים בשל זמני החשיפה השונים, כך גם על הסצינה או האובייקט המצולם להיות על מנת למנוע את הטשטוש. לדוגמא, ניתן לצלם עננים (שזזים תמיד) אך לא במידה והרוח חזקה מידי.
תוכנת ה – Photomatix - התוכנה השכיחה ביותר לצירוף תמונות שונות לתמונת HDRi בה אשתמש בהסבר במאמר, אין חובה להשתמש ב Photoshop CS (המאפשרת גם היא את אופציית הצירוף) אך ניתן להשתמש בה במידה והנכם רוצים לערוך את תמונת ה HDRi הסופית.
לחץ להמשך המאמר »

צילום אינפרא אדום (infrared, IR, א"א) נעשה ע"י שימוש בגל האור האינפרא אדום. גל אור שהעין האנושית לא מסוגלת לראות, לעומת זאת, בעלי חיים מסויימת כן מסוגלים ואף עושים בכך שימוש על מנת לזהות את טרפם. עוד על צילום אינפרא אדום

לפני שמתחילים, האם המצלמה שלכם יכולה לצלם אינפרא אדום?
פילטר אינפרא אדום: דבר ראשון, שבלעדיו לא ניתן לצלם אינפרא אדום, הוא הפילטר (Filter). כיום, הפילטר הנפוץ ביותר הוא ה Hoya R72 והוא מאוד מומלץ לשימוש לכל צלם, מכיוון שהוא אפקטיבי לרוב המצלמות.
סוג המצלמה: ברוב המצלמות קיים פילטר מובנה החוסם הגעה של אור אינפרא אדום במטרה לשפר את איכות התמונה הסופית, בעיה זאת בולטת (אולי להפתעתכם) בעיקר במצלמות DSLR.
במידה ואתם משתמשים במצלמה דיגיטלית (לא DSLR) בדקו האם היא מאפשרת צילום ב אינפרא אדום ע"י שימוש בשיטת "שלט הטלויזיה" – כידוע, שלטי טלויזיה עושים שימוש בגל האור אינפרא אדום בכדי לתקשר עם הטלויזיה עצמה, לכן, כוונו את השלט לעדשת המצלמה ממרחק של כמה סנטימטרים, לחצו על כפתור הכיבוי בשלט והסתכלו במסך ה LCD במצלמה, במידה ואתם רואים אור לבן בוהק במסך, אתם יכולים לצלם באינפרא אדום.
במצלמת DSLR אפשרי לצלם אינפרא אדום אך התוצאה משתנה ממצלמה למצלמה וחשוב מאוד לפני שקונים מצלמת DSLR לבדוק את הרגישות שלה לאינפרא אדום. כמו כן, ברגע שאנו שמים את הפילטר, לא נוכל לראות יותר כלום דרך העינית, לכן את הפילטר נשים בסוף, רגע לפני הצילום.
לחץ להמשך המאמר »