* המדריך מיועד למתחילים *

צילום פנורמה, הידוע גם כצילום בפורמט רחב, הוא טכניקת צילום המאפשרת חיבור של מספר תמונות לכדי תמונה אחת, אופקית או אנכית.
המונח "פנורמה" משמעו ביוונית "כל המראה" ומקורו מאמנים שרצו לצייר תמונה רחבה של נוף ולא רק איזור מסויים ממנו.
התמונות הפנורמיות הראשונות שהופיעו הורכבו מחיבור תמונות מודפסות (לאחר שפותחו מפילם), מה שכמובן לא היה קל לביצוע עקב הקושי לחפוף בין התמונות בצורה מושלמת.
עם התפתחות תוכנות המחשב לעיבוד תמונה, כגון פוטושופ, חיבור תמונות פנורמיות לכדי פנורמה נעשה קל יותר עד כדי יצירת פנורמות מושלמות בעלות רזולוציה גבוהה ממספר בלתי מוגבל של תמונות.

זווית רחבה – כל פנורמה בפורמט רחב, בין אם אופקית או רוחבית, המכסה שטח הקטן מ-180 מעלות. פנורמה מסוג זה יכולה להראות אפילו כתמונה רגילה אחת, אך היא מורכבת ממספר תמונות ובעלת רזולוציה גדולה יותר.

180 מעלות – כשמה כן היא, פנורמה המכסה שטח של 180 מעלות (מימין לשמאל או ההפך).

360 מעלות – פנורמה המכסה שטח של 360 מעלות (סיבוב שלם של הצלם). פנורמה מסוג זה נראית רחבה במיוחד והיא מאפשרת לצפות בשטח שצולם ב-360 מעלות בתמונה אחת רחבה.

כדורית – פנורמה המכסה שטח של 360 מעלות שבעזרת טכניקת עיבוד תמונה, מומרת לצורה של כדור ונראית כמו כוכב לכת עצמאי – מכאן שמן של פנורמות מסוג זה באנגלית – Planets.

כיום, לרובן הגדול של המצלמות הקומפקטיות ישנו מצב צילום מיוחד לתמונות פנורמיות, המאפשר גם למשתמש הפשוט – ללא ידע או הגדרות נוספות – לקבל תוצאות מרהיבות.
במידה והנכם מעוניינים לצלם תמונה פנורמית ובמצלמה שלכם מצב זה קיים, השתמשו בו!
שימוש במצב צילום זה כולל מספר יתרונות, ביניהם הצגת איזור החפיפה בין התמונות על גבי מסך ה-LCD ושמירה על הגדרות החשיפה (מפתח צמצם, מהירות תריס ו-ISO) בין תמונה לתמונה, בכדי למנוע מצב בו לכל תמונה יש תאורה וגוונים שונים.
יתרונות אלו יאפשרו לכם לחבר את התמונות שצילמתם לתמונה פנורמית אחת, ביתר קלות.

ברשותכם מצלמת רפלקס (DSLR)? באופן מעט אבסורדי, לא סביר שתמצאו בהגדרות המצלמה שלכם מצב לצילום תמונות פנורמיות. איך עושים זאת אם כך?
בכדי לשלוט לחלוטין במצלמה שלכם ובתוצאות שתקבלו, הצעד הראשון יהיה לעבור למצב שרובכם התעלמתם ממנו עד עכשיו – מצב צילום ידני (מסומן באות M בחוגת המצבים).
מצב הצילום הידני יאפשר לכם להגדיר את הגדרות החשיפה, שהן מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ISO), ובכך לשמור על חשיפה עקבית בין תמונה לתמונה.

רגישות החיישן – ISO – ודאו כי מצב ה-Auto ISO כבוי ובחרו את הערך הנמוך ביותר שהמצלמה מאפשרת לכם (לרוב ISO 100).

מפתח הצמצם ומהירות התריס – בצילום תמונות פנורמיות, לרוב תרצו שהכל יהיה בפוקוס. לשם כך, עליכם להגדיר מפתח צמצם בעל ערך מספרי יחסית גדול (f/8, f/10) – בהתאם לאורך המוקד של העדשה שלכם ולקרבתכם לחזית הסצינה המצולמת.
לאחר שהגדרתם את מפתח הצמצם, עליכם להגדיר את מהירות התריס. בכדי לקבוע את המהירות הנכונה, ניתן או להתנסות ידנית על פי ניסיונכם או לבצע מדידת אור ולראות איזו מהירות מציעה המצלמה. צלמו מספר תמונות לבדיקה וודאו שאכן כל האיזורים בתמונה חשופים במידה הנכונה ואין תופעות של תת-חשיפה או חשיפת יתר.

עדשת המצלמה – אם ברשותכם מצלמת רפלקס (DSLR), בכדי למנוע מצב בו לכל תמונה יש פוקוס אחר, העבירו את העדשה שלכם למצב פוקוס ידני וסובבו את חוגת הפוקוס עד לנקודת ה"אין סוף" (לרוב מסומנת על גבי העדשה בסימן ∞). אורך המוקד (הזום) המומלץ ברוב המקרים נע בין – 18mm ל-50mm, אך הערך הסופי תלוי בעיקר בעד כמה אתם מנוסים בצילום מסוג זה ומכירים את החסרונות של המצלמה והעדשה שלכם, לכן אמליץ בעיקר להתנסות ולבדוק באילו אורכי מוקד אינכם סובלים מעיוותים בתמונה ו/או בחיבור התמונות. מרגע שבחרתם את אורך המוקד, אין לשנותו במהלך צילום סדרת התמונות.
פרט לפילטר UV, יש להוריד את כל הפילטרים מהעדשה שלכם, בעיקר פילטר קוטבי (Polarizing) העלול לפגוע בצבעי התמונה.

הגדרות נוספות – מומלץ להשאיר את הגדרת האיזון הלבן על אוטומטי ולצלם בפורמט RAW (במקום JPEG), כך שתוכלו לשנות את האיזון הלבן במידת הצורך.

אם עקבתם עד כה, סביר להניח שאתם מוכנים סוף סוף לצלם (נו טוב, המצלמה שלכם מוכנה… אתם, סביר להניח, סובלים מכאב ראש).
טכניקת הצילום, מבחינת ההסבר, היא פשוטה מאוד. לאחר שהגדרתם את נתוני החשיפה ובחרתם את האיזור אותו אתם מעוניינים לצלם, כל שנותר הוא להתחיל לצלם רצף של תמונות מקצה אחד של האיזור המצולם ועד לקצהו השני, תוך הקפדה על איזור חפיפה בין תמונה לתמונה. כאמור, ההסבר אולי פשוט אך בכדי לקבל תוצאות טובות, יש לשים לב למספר דגשים:

בחירת האיזור המצולם – הבחירה הנוחה והנכונה ביותר לצילום תמונות פנורמיות היא מנקודת תצפית או איזור גבוה, המשקיפים מרחוק על האיזור אותו אתם מעונייים לצלם. מומלץ להמנע מלצלם איזור בו החזית קרובה אליכם ומכילה אובייקטים (עצים, שיחים וכדומה), בכדי להמנע מתופעת ה-Parallax (בעברית: היסט. מאמר מומלץ לקריאה בנושא).

עצמים נעים – רגע לפני הצילום, סרקו את האיזור המצולם וודאו שאין בו עצמים נעים, החל מעצים המתנופפים ברוח, דרך אנשים המטיילים באיזור ועד כלי רכב שונים ומשונים.

איזור החפיפה – איזור החפיפה בין התמונות המצולמות הוא אחד הדגשים החשובים ביותר לצילום תמונה פנורמית מוצלחת, עד כדי כך שמספיק שתמונה אחת לא תחפוף לתמונה הקודמת וכל ההשקעה ירדה לטמיון. הקפדה על איזור חפיפה תקין וגדול מספיק, תעזור לכם ולתוכנה (פוטושופ לדוגמא) להמנע מעיוותים הנוצרים בעת חיבור התמונות.
מומלץ להגדיל את איזור החפיפה לעד 50% מהתמונה הקודמת, בהתאם לעד כמה אתם מנוסים בצילום מסוג זה, כשהמינימום המומלץ הוא כ-20% חפיפה.
ככל שתגדילו את איזור החפיפה, יהיה עליכם לצלם מספר גדול יותר של תמונות, אך זה עדיף בכדי להמנע ממצב בו 2 תמונות לא חופפות אחת לשנייה, כמו בתמונה הנ"ל.

לאחר שסיימתם לצלם את התמונות מצד לצד ובדקתם שהתוצאות תואמות את רצונכם, הגיע הזמן לחברן לכדי תמונת פנורמה אחת!
את חיבור התמונות נבצע בתוכנת הפוטושופ.
בחרו את תפריט ה-File -> Automate -> Photomerge. בחלון שיפתח, לחצו על כפתור ה-"Browser" ובחרו את התמונות אותן תרצו לחבר. ודאו ששאר ההגדרות בחלון תואמות לאלו שבתמונה ולחצו "OK".

חשוב לציין כי מדובר בתהליך שיכול לקחת זמן רב, תלוי בכמות וגודל התמונות שלכם, לכן המתינו בסבלנות לסיום התהליך כשבסופו, כל שנותר לכם הוא לבצע את החיתוך הרצוי ולשמור את התוצאה!

יצרתם תמונת פנורמה? הראו לנו!
שתפו את תמונתכם בתגובות או בקבוצת הפייסבוק של תקריב.

מאמרים רלוונטיים

• מדריך פוטושופ: טכניקת ה-Tilt-Shift
• מחוץ למסגרת – השראה
• לצאת מחוץ למסגרת

טכניקת ה Forced Perspective (פרספקטיבה כפויה/מוטעית) מאפשרת לנו, בעזרת אשליה אופטית, לגרום לאובייקט להראות קרוב או מרוחק, קטן או גדול יותר מאשר הוא באמת ובכך ליצור אפקט מרתק שתמיד ימשוך עיניים, יחדש וירענן את מגוון התמונות שלנו.

צילום מאת Chaval Brasil

מפתח צמצם – הקפידו להשתמש במפתח צמצם קטן, כלומר ערכי צמצם גדולים כגון f/11, f/16, f/22. לבעלי מצלמות DSLR מומלץ להשתמש במצב AV שיאפשר לכם להגדיר רק את מפתח הצמצם ולתת למצלמה לעשות את השאר, בכל זאת, לא תוכלו להחזיק את אח שלכם כל כך הרבה זמן בפוזה מוזרה . בעלי מצלמות קומפקטיות יכולים להשתמש במצב "צילום נוף" המסומן על ידי ציור של הר בחוגת המצלמה. בשל מפתח הצמצם הקטן, מומלץ לצלם באור יום בכדי להכניס כמה שיותר אור ולאפשר הפחתה של ה ISO בכדי למנוע גרעון.

צילום מאת ilmicio

זווית צילום – מומלץ לצלם כשאתם נמצאים במקום נמוך יותר מהאדם ו/או האובייקט המצולמים בכדי להגדיל את גובהם.

צילום מאת stuant63

מיקום – מקמו את האדם המצולם בערך באיזור ובפוזה שאתם מעוניינים לצלם ובצעו התאמות בעזרת שינוי מיקומכם, בכדי למנוע התעייפות ורעידות מיותרות של האדם המצולם.

צילום מאת toastforbrekkie

זום העדשה – צלמו בעזרת עדשה רחבת זווית וללא זום בכדי להעצים את עיוות הפרספקטיבה.

צילום מאת Bandar Sharma

צילום מאת mswee10

צילום מאת ilcama

אשמח לראות דוגמאות שלכם!

מאמרים רלוונטיים

• איבדתם את ההשראה? הציתו את האש מחדש!
• מחוץ למסגרת – השראה
• חשיפה – קובי שוחט

תמונה חדה ומלאת פרטים היא משהו שאנו הצלמים תמיד שואפים אליו. למרות זאת, השארה מכוונת של הנושא המרכזי, ולעיתים של כל התמונה כולה, מחוץ לפוקוס, יכולה להניב תוצאות מיוחדות לא פחות.

הנושא מחוץ לפוקוס
האפשרות הראשונה היא להוציא את נושא התמונה מחוץ לפוקוס ועם זאת להשאיר בפוקוס אובייקט מסויים בקומפוזיציה, לרוב אובייקט בעל חשיבות מינימלית בכדי שלא יבלוט ויתפס בטעות בעיני הצופה כנושא התמונה. כיצד לבצע?

בטכניקת הנושא מחוץ לפוקוס, מומלץ בשלב הראשון להשתמש במצב הצילום עדיפות צמצם (AV). הסיבה לכך היא כמובן העובדה שעל עומק השדה ועל חדות האובייקטים השונים בקומפוזיציה שולט, בין השאר, הצמצם. בחרו ערך מפתח צמצם קטן (f/2.8, f/4) שיצר את עומק השדה והתמקדו על האובייקט חסר חשיבות בחזית או ברקע התמונה. התוצאה, נושא התמונה מחוץ לפוקוס.

הסצינה מחוץ לפוקוס
האפשרות השניה היא להוציא את כל הקומפוזיציה מחוץ לפוקוס. גם כאן נעדיף את אותו מצב הצילום וכמובן גם ערך מפתח צמצם קטן, אך הפעם יהיה עלינו להעביר את המצלמה לפוקוס ידני בכדי למנוע ממנה לנסות ולמצוא אובייקט מסויים להתמקד עליו. סוג צילום זה דורש התנסות רבה יותר מהסוג הראשון בשל העובדה כי הוצאת הקומפוזיציה יותר מידי מחוץ לפוקוס תקשה על הצופה לזהות את נושא התמונה. המפתח להצלחה, אם כך, הוא להשאיר את הקומפוזיציה מספיק בפוקוס בכדי לזהות את נושא התמונה ועם זאת להוציא אותה מספיק מהפוקוס בכדי לצור את תחושת החלום שהיא אמורה להעניק לצופה.

מאמרים רלוונטיים

• פילטרים לעדשות ה DSLR שלכם
• מבוא למפתח צמצם – Aperture
• 3 טכניקות שימושיות לצילום טוב יותר

צילום באור שמש (בעיקר שמש ישירה) עלול להוביל לתמונות החשופות יתר על המידה, ניגודיות גבוהה, צבעים שטופים ואף תופעות כמו בוהק העדשה. בארצנו הקטנטונת, "שמש" היא אינה מילה גסה וברוב השנה אנו נתקלים במצבים בהם השמש חזקה מידי לצילום, דבר הפוגם ישירות באיכות התמונות שלנו, בכמות ואף בגמישות בשעות הצילום. בעוד חלק מאיתנו נהנה מהשמש ומיד הולך לים, אנו הצלמים ובמיוחד המתחילים שביננו מוצאים את השמש כאויב המרכזי של התמונות שלנו.
כיצד נוכל להתמודד עם אור השמש? הנה כמה טיפים לצילום נכון וטוב יותר באור השמש.

פלאש מילוי (Fill-in Flash)
אחד "החוקים" השכיחים ביותר בצילום באור יום הוא תמיד לצלם עם הגב לשמש בכדי שהאובייקט המצולם יואר היטב באור טבעי. הסיבה לכך היא כי צילום עם הפנים לשמש (שמש ישירה) יוביל כנראה לאובייקט חשוך יחסית לרקע מואר. לאחר שזה נאמר, צילום עם הפנים לשמש יכול דווקא לשפר את התמונה ונראות האובייקט – במיוחד בעת השימוש בפלאש מילוי שבמצלמה, דבר המאפשר "מילוי" הצללים (האיזורים החשוכים) הנוצרים עקב אור השמש הבהיר שברקע האובייקט. דוגמא – בתמונה משמאל, הצלם צילם ישירות לכיוון השמש והשתמש בפלאש מילוי בכדי להאיר את חזית התמונה (סלע והצמחיה).

מטרית ריכוך (Reflector)
דרך נוספת למלא את הצללים הנוצרים בעת צילום עם הפנים לשמש היא שימוש במטרית ריכוך/צילום. מטריות אלו "מקפיצות" את האור חזרה לפני האובייקט המצולם ובכך מאירות אותו באור טבעי ומאפשרות לנו לצלם עם הפנים לשמש.

מגן שמש (Lens Hood)
כמה פעמים צילמתם תמונה באור יום ולאחר מכן ראיתם את השתקפות העדשה שלכם בתמונה? לתופעה זו קוראים תופעת הבוהק (Lens Flare). למרות שישנם מקרים בהם תופעה זו יכולה לשפר את ייחודיות התמונה, לרוב היא גורמת לירידה באיכות התמונה והסתרת פרטים חשובים מהאובייקט המצולם. כיצד ניתן להמנע מכך? השתמשו במגן שמש לעדשה שלכם. את מגן השמש מקבלים לעיתים כתוספת בעת רכישת עדשה ובמידה ולא, הוא ניתן לרכישה נפרדת. מטרתו היא כמובן למנוע את כניסת קרני השמש מצידי העדשה ובכך לצמצם את תופעת הבוהק.

פילטרים (Filters)
לעיתים קרובות מאוד, השימוש בפילטרים שונים בעת צילום באור יום, יכול להציל את התמונות שלכם. פילטרים קוטביים (Polarizing) ופילטר ND – Neutral Density יכולים לצמצם מאוד את כמות האור הנכנסת למצלמה בעת הצילום ובכך לאפשר לכם להשתמש במהירויות תריס נמוכות יותר ובערכי מפתחי צמצם קטנים יותר (פתח צמצם רחב יותר) בכדי לגוון את אפשרויות הצילום שלכם. פילטרים קוטביים יכולים גם לצמצם השתקפויות ואף לשלוט ולשנות צבעים מסויימים.

מדידת אור (Metering)
בצילום באור שמש, המצלמה מתקשה למדוד את האור בצורה מיטבית ולא פעם מדידת האור היא הגורם לחשיפה נכונה בתמונה. למצלמה ישנם 3 מצבי מדידת אור, Overall Metering, Spot Metering ו – Center Weighted Metering. הסבר על מצבי המדידה מצריך כמובן מאמר מפורט משלו שיגיע בקרוב, אך בקצרה, ההבדל בין המצבים טמון בשמם. כך לדוגמא, מדידה נקודתית (Spot) תמדוד את נתוני החשיפה מנקודה ספציפית אותה תקבעו (לרוב האובייקט עצמו), ובמידה ואתם מצלמים אובייקט כשהשמש מאחוריו מומלץ להשתמש במצב מדידה זה, אחרת התוצאה שתתקבל לרוב תהיה צללית (סילואט).

עברו לצל
לעיתים, הפתרון הקל ביותר הוא הטוב ביותר. במידת האפשר, העבירו את האובייקט המצולם, וגם את עצמכם, למקום מוצל. כמובן שפתרון זה יעיל במיוחד בצילום פורטרטים.
"אם מוחמד לא בא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד" – במידה והאובייקט אינו נייד, הביאו את הצל אליו. השתמשו בשמשיה, מטריה, צל גופכם או של אדם אחר… כל דבר שיכול לעזור לכם לחסום את השמש או לפחות לצמצם את חוזקה.
אם שתי האפשרויות נכשלות, נסו לשנות את מיקומכם ביחס לאובייקט (פרספקטיבה) ולנצל את אור השמש הישיר לטובתכם. שינוי הפרספקטיבה יכול לשנות את זווית פגיעת השמש באובייקט המצולם ובמצלמה שלכם, כך לדוגמא בתמונה משמאל, שינוי המיקום עד יצירת מצב בו השמש מוסתרת ע"י העץ הוא זה שיצר את הזדמנות הצילום המיוחד.
דוגמא נוספת היא תמונה שצולמה על ידי ברמת הגולן, בה הנמכתי עצמי לגובה הפרח והשתמשתי בסלע שמאחורי הפרח בכדי להסתיר את מירב השמש.

זמן הצילום
צילום בשעות הזהב שהן שעות הבוקר שלאחר הזריחה וכשעה לפני ואחרי השקיעה מאופיינות בתאורה טבעית רכה ומחמיאה והן שעות מומלצות ביותר לצילום. נסו להמנע מצילום בשעות הצהריים שבין 11:00 ועד 14:00, בהן השמש הנה חזקה מאוד ונמצאת מעל ראשנו.

צלליות (סילואט)
אם לא ניתן לנצח אותם, הצטרף אליהם.

צילום באור היום, כאשר השמש חזקה ולעיתים אין ברירה אלא לצלם עם הפנים אליה, הוא אינו דבר פשוט. הטיפים הנ"ל אמורים לתת לכם את מרבית הדרכים להתמודד עם צילום בתנאים שכאלה, אך כמו בכל דבר, ההתנסות תביא עמה את השלמות.

מאמרים רלוונטיים

• כיצד לצלם צלליות (סילואט)
• HDRi להשראה
• געגועים לשמש החמה

כולנו יכולים לצלם תמונות עם מצלמת ה DSLR שלנו. נכון, חלקן יהיו מעניינות יותר וחלקן מעניינות פחות אך בסופו של יום, כולן תהינה פשוט תמונות. הרצון להיות שונה, לשבור שגרה ולקבל השראה מתחומים אחרים הוא שמשך אותי לחפש ודי מהר גם למצוא את עבודתו של רוס צ'ינג וסרטי ה Time Lapse שלו. רוס אינו היחיד שמייצר את יצירות האומנות מהסוג הזה אך סדרת הסרטים אותה הכין בעזרת מצלמת הרפלקס שלו הינה בהחלט הבולטת והמושקעת ביותר שנתקלתי בה. עד כדי כך שהיא אפילו שודרה במסך ענק בטיימס-סקוור בניו יורק.

נתחיל בסרטו האחרון (Eclectic 2.0) שיהווה דוגמא מרשימה למה עוד ניתן לעשות עם מצלמת ה DSLR שלכם ומיד אחר כך, איך לא, לכמה טיפים כיצד לצלם סרט עם מצלמת הרפלקס שלכם. (כידוע לכולנו, לא ניתן לצלם סרטונים בעזרת מצלמת DSLR כך שחשוב לזכור שהסרט הבא מורכב מאלפי תמונות שצולמו במקומות שונים והורכבו לסרט אחד.)

אביזרים הדרושים להכנת סרטון Time Lapse
אביזר המפתח בצילום מסוג זה הוא שלט רחוק בעל טיימר המאפשר לתזמן צילום אוטומטי עפ"י זמן אותו תגדירו מראש, לדוגמא תמונה כל 2 שניות, מבלי לגעת ו/או להזיז את המצלמה. ישנם סוגים שונים של שלטים כאלה, חברות שונות וכמובן מחירים שונים. (שלטים למצלמות קנון: Canon TC80N3, Opteka, Tr3mma | שלטים למצלמות ניקון: Tr1mab, Tr2mag).
חצובה הנה כמובן אביזר קריטי, אך סוג החצובה תלוי בסוג הסרט אותו אתם מעוניינים לצלם. בסרטו של רוס הוא השתמש בחצובה טלסקופית מחברת Meade המאפשרת את הזזת המצלמה (לצדדים ולמעלה ומטה) בתנועה איטית וחלקה ביותר. במידה והנכם מתכננים סרטון שימוקד באזור ספציפי, גם חצובה פשוטה תספיק, רק ודאו כי היא מספיק יציבה לעמוד ללא תזוזה מול רוחות חזקות.
במידה והנכם מתכננים לצלם סרט בטבע, רוב הסיכויים שתזדקקו גם לפילטר ND בעל כ 10 סטופים בכדי לאפשר לכם שליטה מלאה בזמן החשיפה הדרוש מבלי ל"שרוף" את התמונות בשל חשיפת יתר.
מעבר לכך – תצטרכו אספקת כוח נוספת של סוללות ו/או גריפ וצלמו על פורמט JPEG (אין צורך ב RAW).

כיצד לצלם?
באופן כללי, אני מניח שהשימוש באביזרים ברור לכולנו. המצלמה צריכה לעמוד על חצובה יציבה, מכוונת לאזור הצילום כשהצילום עצמו מתבצע בעזרת השלט הרחוק בלבד בכדי למנוע את תזוזת המצלמה. בעזרת השלט (בעל הטיימר) תקבעו את הפרשי הזמן בין תמונה לתמונה שכן צילום עננים לדוגמא אינו מצריך צילום רציף אלא מרווח זמן בכדי לקבל את אפקט התנועה. הבעיה מתעוררת כאשר נשאלת השאלה כמה זמן חשיפה נדרש, באילו הפרשי צילום וכדומה.
לצערי, אין הגדרות המתאימות לכל המקרים. צילום של עננים, מים, תנועת מכוניות, בעלי חיים וכדומה – כל מקרה מצריך מהירויות תריס שונות התלויות במהירות התנועה של האובייקט ובתנאי התאורה ברגע הצילום. כך גם הפער שבין תמונה לתמונה נקבע עפ"י האובייקט המצולם. לכן, כמו בכל קטגורית צילום, הכל תלוי בניסיון הצילום שלכם ובהתנסות מרובה לפני הביצוע הסופי. במקרה זה ההתנסות לפני היא קריטית שכן טעויות ברגע האמת יעלו לכם בבזבוז זמן יקר והרבה תמונות סתמיות.

לסיום, חברו את התמונות לסרט אחד בעזרת תוכנת עריכת הוידאו המועדפת עליכם.

קישורים רלוונטיים (אנגלית):
* הפיכת מחשבון מדעי (גרפי) לשלט רחוק בעל טיימר
* שו"ת בצילום סרט Time Lapse
* מאחורי הקלעים של Eclectic 2.0 – כיצד רוס צילם את הסרט.

מאמרים רלוונטיים

• מה עושים ביום גשום?
• סיכום שנת 2008 בתמונות
• חשיפה – אורי פלג

ישר, חד, מאוזן, מדוייק, נכון… די! הגיע הזמן גם להנות עם המצלמה שלנו. בידיוק לשם כך נוכל להשתמש בטכניקת הזום. צילום בעזרת טכניקה זו יוצר אפקט הנותן תחושה כי האובייקט המצולם נע לעברנו או מאיתנו בעזרת קווי תנועה.
ישנן דרכים שונות ומגוונות לבצע טכניקה זו, חלקן נעשות תוך כדי ביצוע הצילום וחלקן לאחר הצילום. באופן כללי, בכדי לבצע טכניקה זו בעזרת המצלמה יש להשתמש במהירות תריס נמוכה (זמן חשיפה ארוך) ובזמן שהתריס פתוח ועד הזמן בו הוא נסגר לבצע זום, קדימה או אחורה.
טכניקת הזום יכולה להיות מהנה מאוד, אך כמו כל טכניקת צילום, היא דורשת אימון. לכן, הנה כמה טיפים שיקצרו את תהליך הלמידה ויעזרו לכם בהשגת תוצאות טובות יותר.

בחירת מהירות התריס
לצערי, אין מהירות תריס אותה ניתן להגדיר לכל המצבים השונים, אך ישנם משתנים שונים אותם מומלץ לשקול בבואכם לבחור את מהירות התריס בה תשתמשו ובהם כמות האור, מהירות הזום אותה תבצעו, יציבות המצלמה וכו'. ברוב המקרים מהירות התריס תהיה עד 1 שנייה, אך ישנם מקרים בהם ניתן ומומלץ יהיה להגדיר מהירות תריס נמוכה (איטית) יותר.

יציבות המצלמה
כאמור, בשימוש בטכניקת הזום נשתמש במהירות תריס נמוכה ולכן כל תזוזה קטנה תשפיע רבות על התמונה שלנו. בשל העובדה כי אנו בכל מקרה מבצעים תזוזה של הזום, כל תזוזה אחרת של המצלמה, למטה, למעלה או לצדדים, תעוות את קווי התנועה שנוצרו עקב הזזת הזום. בכדי למנוע זאת, ניתן להשתמש בחצובה או להציב את המצלמה על בסיס יציב אחר.

תאורה לקויה
לשם שינוי, תנאי תאורה נמוכים דווקא יכולים להועיל לנו. ברגע שאנו משתמשים במהירות תריס נמוכה, אנו בעצם מאפשרים לכמות אור גדולה יותר להכנס ולמרות שניתן להשתמש בערך מפתח צמצם גבוה (שיקטין את כמות האור הנכנסת), ישנם מקרים בהם התאורה בהירה מאוד וסביר להניח שבשל מהירות התריס הנמוכה התמונה תשרף. לכן, תנאי תאורה נמוכים יכולים דווקא להועיל לנו בשימוש בטכניקת הזום.

זום חלק
אחד הדברים החשובים ביותר כשעושים שימוש בטכניקת הזום הוא הקפדה על זום חלק. ביצוע זום מהיר והאטה תוך כדי יסתיים בקווי תנועה מעוותים ובתמונה לא טובה. התנסו בביצוע זום חלק ועדין המבוצע במהירות אחידה. אחד המקומות הטובים להתנסות זו הוא מקום בו ישנם אורות רבים אשר יצרו כמובן, קווי תנועה רבים.

השהיית הזום
טכניקה נוספת בביצוע טכניקת הזום היא השהיית הזום. ביצוע השהייה בתנועת הזום (בעוד התריס פתוח), באם זה בהתחלה, באמצע או רגע לפני סגירת התריס,ייצר תמונה נקייה יותר וחדות על האיזור אותו "רואה" המצלמה בעת ההשהייה.

זום אחורה
ביצוע זום אל האובייקט יכול לתת תוצאות שונות מאשר ביצוע זום החוצה מהאובייקט, בעיקר אם האובייקט בתנועה. גם לבחירתכם לגבי השהיית הזום השפעה גדולה על ההבדלים בין השניים. התנסו בכל האפשרויות.

זום חלקי
סעיף זה נוגע בעיקר לבעלי מצלמות הרפלקס (DSLR) אשר כוללות עדשות בטווחים ארוכים של אורכי מוקד. במידה וברשותכם עדשה בעלת אורך מוקד רחב, כגון: 18-200mm וכדומה, ביצוע טכניקת הזום מקצה אחד לשני הוא קשה אף יותר, בעיקר בשל העובדה שכמעט בלתי אפשרי לשמור על מהירות זום אחידה לאורך כל אורך המוקד. במקרים כאלה, מומלץ לבצע זום חלקי הכולל חלק מטווחי העדשה, לדוגמא: 18-100mm ואף טווחים קטנים יותר.

שימוש בפלאש
שחרור הפלאש תוך כדי שהתריס פתוח (ולעיתים גם תוך כדי ביצוע הזום) יקפיא חלק מהתמונה בעוד שאר חלקי התמונה ימשיכו להראות בתנועה. ברוב המצלמות הקומפקטיות ניתן לבצע פעולה שכזאת במצב צילום "לילה".

וכיצד נזיז את הזום במצלמה קומפקטית? ובכן, ברובן הגדול של המצלמות הקומפקטיות לא נוכל להזיז את העדשה תוך כדי שהתריס פתוח ולכן האפשרות שנותרת לנו היא פשוט לזוז בעצמנו. כמובן שאפשרות זאת מקשה מאוד על השגת תוצאות טובות ומצריכה אימון רב יותר.
במצלמות ה DSLR כמובן שלא קיימת בעיה לשחרר את הפלאש תוך כדי שהתריס פתוח ואת ביצוע טכניקת הזום פשוט מבצעים ע"י הזזת העדשה.

התנסו בטכניקה זו ובטכניקות שונות המתאפשרות בעזרת המצלמה שלכם ותהנו מתוצאות שונות, מעניינות ומהנות! וכמו תמיד, אשמח לראות תוצאות.

מאמרים רלוונטיים

• צילום מחוץ לפוקוס
• תמונות רחבות זווית
• מתי נשקול להשתמש במיקוד ידני?

כאשר מצלמים בתנאי תאורה נמוכה עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האחת, לצלם בעזרת המבזק (פלאש) והשנייה היא להאט את מהירות התריס בכדי ללכוד אור לאורך זמן.
שימוש בפלאש – כשמצלמים בתאורה נמוכה כאשר המצלמה במצב אוטומטי והפלאש פעיל, המצלמה תבחר במהירות תריס גבוהה יחסית, דבר שיאיר היטב את האובייקט המצולם ויקפיא אותו במקומו (בעת הצילום) ובך ישמור על חדותו. הבעיה בצילום שכזה היא שהאובייקט מקבל תאורה חזקה יחסית לרקע, שנשאר חשוך עקב העובדה כי המצלמה אינה מספיקה ללכוד את התאורה האופפת את הרקע.
מהירות תריס נמוכה – האפשרות השנייה, כאמור, היא לכבות את הפלאש ולהאריך את הזמן בו פתוח התריס (מהירות תריס גבוהה), במטרה לאפשר למצלמה ללכוד תאורה מספקת וליצור חשיפה איכותית בכל חלקי התמונה. הבעיה מתעוררת כאשר אנו מצלמים אובייקט בתנועה ו/או איננו יציבים, דבר הגורם לתמונה מטושטשת.
שתי הטכניקות הנ"ל לגיטימיות אך בעלות חסרון. כאן, נכנסת טכניקת ה slow sync flash.

Slow sync Flash הנה פונקציה הנמצאת במצלמות רבות ומאפשרת צילום במהירות תריס נמוכה ובו בעת להפעיל את הפלאש. היתרון שבשימוש בפונקציה זו הוא ההנאה משתי העולמות – אובייקט חד (יחסית) ותאורה נכונה ברקע התמונה. חלק מהמצלמות (בעיקר מצלמות ה DSLR) מאפשרות הגדרה ידנית של מצב זה ובהתאם לכך, הגדרה ידנית של חוזק הפלאש ושל מהירות התריס. שאר המצלמות (בעיקר מצלמות הכוון-צלם) מפעילות מצב זה תחת "מצב לילה" ו/או "מצב מסיבה" ואינן מאפשרות הגדרות ידניות נוספות.
במידה והמצלמה שלכם נמנת עם המצלמות האפשרות הגדרות ידניות תחת שימוש בפונקציה זו, תוכלו לבחור שתי אפשרויות.
האחת, Front Curtain Sync (או 1st Curtain Sync) – מצב זה יגדיר למצלמה לשחרר את הפלאש בתחילת החשיפה, כלומר, ברגע שחרור התריס (לחיצה על כפתור הצילום), כך שברגע הצילום הפלאש ישוחרר מיידית ויקפיא את האובייקט והתריס ישאר פתוח וילכוד את האור (והתנועה) במשך הזמן אותו הגדרתם במהירות התריס (ראו תמונת הציפור).
השנייה, Rear Curtain Sync (או 2nd Curtain Sync) – שימוש במצב זה דווקא יגדיר למצלמה לשחרר את הפלאש בסיום החשיפה. כלומר, ברגע שחרור התריס, המצלמה תקלוט אור (ותנועה) למשך הזמן אותו הגדרתם במהירות התריס ורגע לפני סגירת התריס, המצלמה תשחרר את הפלאש שיקפיא את האובייקט המצולם (ראו תמונת כדורי הביליארד).
שתי המצבים נשמעים לכם אותו הדבר? נסו לצלם אובייקט בתנועה וגלו את ההבדלים. צלמים מקצועיים רבים משתמשים באפשרות השנייה (rear curtain sync) בעת שימוש בטכניקת הפאנינג.

כמו בכל צילום בו מגדירים מהירות תריס נמוכה, גם כאשר משתמשים בטכניקת ה slow sync flash כדאי לשקול שימוש בחצובה, בכדי למנוע את תנודות המצלמה וכתוצאה מכך, את טשטוש האובייקט. לעומת זאת, ישנם מקרים בהם דווקא הטשטוש יעניק ערך מוסף לתמונה. לכן, התנסו ובדקו באיזו אפשרות להשתמש ובאילו מקרים.

מאמרים רלוונטיים

• צילום במהירות גבוהה – תמונות להשראה
• מבוא למהירות תריס – Shutter
• מעקב צמוד – טכניקת הפאנינג

פאנינג (Panning) – טכניקת צילום המעבירה את תחושת התנועה אל התמונה הסטטית ע"י "מריחת" (Blurring, טשטוש) הרקע והשארת האובייקט המצולם חד יחסית, או בקצרה – צילום אובייקט בתנועה. ביצוע הטכניקה אינו פשוט כלל ודורש אימון רב, אך ברגע שנצליח (או שיהיה לנו מזל) התוצאות יכולות לצאת מדהימות.

(ציפור במעוף – צולם ע"י Photographed by KevLewis)

כמו שאני תמיד אומר, עם ההגדרה לא הולכים לצלם, לכן נעבור לכמה דגשים לפני הצילום.
מצב הצילום – מכיוון שצילום אובייקט נע היא טכניקה קשה גם ככה, מומלץ להשתמש במצב ה Tv (או S במצלמות מסויימות) המעניק עדיפות למהירות התריס ומגדיר באופן אוטומטי את מפתח הצמצם (Aperture).
מהירות תריס (shutter speed) – מהירות התריס משפיעה ומושפעת מגורמים שונים, כגון: כמות האור, ערך הרגישות (ISO) ואפילו ערך המיקוד (מיקוד רחוק מצריך יציבות יתרה!), לכן, בבואנו לבחור מהירות תריס יש להתחשב בגורמים אלו ולהתחיל עם מהירות יחסית נמוכה, 1/30, ולהתנסות מעט. בהתאם למהירות האובייקט ולגורמים הנ"ל, נשנה את מהירות התריס, לרוב בין 1/60 לבין 1/8.

מיקוד אוטומטי (AF) – במידה ולמצלמה שלכם ישנה אופצית מיקוד מתמשך (AI Servo/Continuous AF) אל תהססו להשתמש בה, אופציה זו תקל עליכם מאוד. באם אין לכם אפשרות למיקוד מתמשך, יהיה עליכם להשתמש במיקוד ידני ולמקד מראש את הנקודה בה אתם מתכוונים לצלם את התמונה, מכיוון שתנועת האובייקט תהיה מהירה מידי עבור המיקוד האוטומטי (Single AF).
מיקום – אחד הדגשים החשובים בצילום אובייקט בתנועה. המיקום מתחלק ל 2 דגשים. האחד הוא השפעת המיקום על הקומפוזיציה – יש להתמקם במקום בו לא יהיו הפרעות (אנשים, עצים וכו' ) שיכנסו לתמונה. כמו כן יש לשים לב לרקע הנמצא במקום בו אתם מתכוונים לצלם, כאמור, הרקע "ימרח" ועל כן החשיבות היא על הצבעים של הרקע, חשוב לא לצלם במקום בו הצבעים ימשכו את העין מהאובייקט, שהוא הנושא של התמונה.
הדגש השני במיקום הוא המיקום אל מול האובייקט – התוצאות הטובות ביותר מושגות כאשר אנו עומדים במקביל לדרך בה האובייקט יעבור, מיקום נכון יעזור רבות בתחום המיקוד.

אוקיי!! האובייקט מתקרב, מה עושים?!? (הצילום עצמו)
הכי חשוב לא להלחץ, ברגע שהאובייקט מתקרב, החלו לעקוב אחריו בתנועה עדינה וחלקה, בעודכם שומרים עליו במרכז העינית.
ברגע שהוא מגיע לנקודה בה אתם מעוניינים לצלם, לחצו על כפתור הצילום בעדינות רבה (בכדי למנוע תזוזות) והמשיכו לעקוב אחר האובייקט אפילו קצת אחרי ששמעתם את סיום הצילום, פעולה התבטיח כי הרקע "ימרח" מתחילת הצילום ועד סופו.
בעלי מצלמות ישנות ו/או דיגיטליות קומפקטיות – לחלק מהמצלמות יש זמן השהייה מרגע הלחיצה לצילום ועד הרגע בו המצלמה מתחילה לצלם. במידה ואכן במצלמה שלכם קיים זמן ההשהייה, יהיה עליכם ללמוד מה הוא הזמן ולצפות מראש מתי יהיה עליכם ללחוץ על לחצן הצילום. בנוסף, עליכם להמשיך ולעקוב אחר האובייקט גם לאחר סיום הצילום במשך כמה שניות נוספות.
אביזרים – ניתן להשתמש ב 2 אביזרים שיקלו עלינו את הצילום, אך אין חובה – ניתן להגיע לצילום פאנינג איכותי גם בלעדיהם.
פילטרND – לרוב במצלמות רפלקס (DSLR), מטרתו להקטין את כמות האור הנכנסת עקב אורך הזמן בו התריס פתוח.
חצובה – כמובן, כמו בכל צילום, חצובה תקל עלינו את היציבות. חשוב כי לחצובה תהיה אופצית הנעה בהתאם לתנועת האובייקט.

(מכונית בתנועה – צולם ע"י Photographed by MarcoFiorentini)

נשמע פשוט? ממש לא. טכניקת הפאנינג מצריכה אימון רב ובעיקר סבלנות. במידה וזו הפעם הראשונה בה אתם מתכוונים להתנסות בצילום אובייקט בתנועה, מומלץ להגיע בגישה של למידה והתנסות שכן הטכניקה יכולה להיות מהנה אך מתסכלת. ניתן לתרגל את הטכניקה בכל מקום בו יש אובייקטים נעים (מכוניות, אנשים, בע"ח וכו' ) אך מומלץ להתחיל עם אובייקטים צפויים מראש, כגון מכוניות (בע"ח לדוגמא יכולים לשנות את מסלולם כל רגע). תמיד זכרו כי כמעט ולא ניתן להגיע למצב בו האובייקט המצולם יהיה חד לחלוטין וכי מטרת הטכניקה היא להשיג חדות יחסית לעומת הרקע "המרוח". מעבר לכך, "מריחה" של חלקים מהאובייקט המצולם יכולים להוסיף לתחושת התנועה בתמונה הסטטית ועל כן, מילת המפתח היא: התנסות. אשמח לראות תוצאות של תמונות שצולמו על ידכם.
בהצלחה!

* פרסום 2 התמונות מאושר ע"י הצלמים המקוריים בכתב.

מאמרים רלוונטיים

• טכניקת ה – Slow Sync Flash
• מבוא למהירות תריס – Shutter
• לצאת מחוץ למסגרת

נכון, אפשר לשנות מיקום, לחכות לתאורה נכונה, להוסיף מסננים וכדומה אבל בסופו של דבר, מידי פעם כדאי לתת גם למצלמה לעשות מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, ללכוד את מה שהיא רואה.
על מה אני מדבר? כמה אפקטים בסיסיים שיעניקו לתמונה שלכם את הערך המוסף שלתמונות אחרות אין.

קו רקיע (Skyline) – לא, אני לא מדבר על המכונית, אלא ממש על קו רקיע הנוצר בעקבות רצף של מבנים, עצים, הרים וכו'.
חפשו לכם קו רקיע אותו אתם מעוניינים לצלם וחכו לשעות הדמדומים (שקיעה, זריחה). כעת, יש לדאוג כי החזית (foreground) מוחשכת עד כדי שחורה לחלוטין, ניתן לבצע זאת או ע"י מדידת נקודה בהירה בסצינה או ע"י עיבוד התמונה בפוטושופ לאחר הצילום.
בשל העובדה כי החזית תהיה שחורה לגמרי, יש לדאוג לפרספקטיבה נכונה בינה לבין השמיים (חוק השלישים) ולתת לשמיים לפחות 2/3 מנפח התמונה, בכל זאת, רקע שחור לא יוצר יותר מידי עניין.

(החזית היא השיחים ולכן הם חשוכים לחלוטין ואינם מושכים את העין אל מול צבעי השמיים)

חשיפה ארוכה (Long-time Exposures) – לרוב, נרצה להמנע מלהשתמש בזמן חשיפה ארוך מחשש לטשטוש חלקים בתמונה אך ישנם מקרים בהם שימוש במהירות תריס נמוכה דווקא יעצים את התמונה שלנו (יש צורך בחצובה):
טשטוש תנועה (Motion Blurring) – בדיוק כפי שזה נשמע ונראה בתמונה למטה, נשתמש במהירות תריס נמוכה (ארוכה) על מנת ללכוד סצינה ולהמחיש בה את התנועה. העצמים הנעים יטושטשו לחלוטין והעצמים הדוממים ישארו חדים. במידה והצילום נעשה בלילה, אין חשיבות רבה לשילוב שבין מהירות התריס לבין הרגישות (ISO) אך במידה ונעשה ביום יש לתאם בין השניים על מנת למנוע גירעון ובהירות בתמונה.

(בתמונה הנ"ל ניתן לראות כי המכוניות כמעט ונעלמות לחלוטין ורק אור הפנסים נשאר. חשוב לציין כי היה צורך להשתמש בזמן חשיפה ארוך יותר בתמונה זאת על מנת להשיג "מריחה" נקייה יותר)

טשטוש זום (Zoom Blurring) – לטכניקה זו אין מספרים מדוייקים עליהם אפשר להתבסס. הרעיון המרכזי הוא לבצע זום תוך כדי הצילום עצמו (מרגע הלחיצה ועד תצוגת התמונה).
אפקט "ההינומה" (Bridal veil) – מבוסס כמובן על אותו עקרון של טשטוש תנועה אך לרוב מזוהה בצילום מפלים. השם של האפקט מתאר את המים הלבנים כאשר נלכדים בתנועה נראים כמו הינומה לבנה. גם בצילום מסוג זה עלינו להשתמש בחצובה ובמהירות תריס נמוכה על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. מומלץ גם להשתמש ברגישות (ISO) נמוכה (100) על מנת להקטין את כמות האור הנכנסת עקב שימוש בזמן חשיפה ארוך באור יום.

השתקפות/צילום מראה (Reflection) – פני השטח של חלק מהחומרים לא רק משקף את הצבעים של האובייקט המצולם אלא את צורתו. מים, הם כמובן המראה הטבעית הטובה ביותר אך זכוכית או מתכת חלקה הם אופציות לא פחות טובות לצילום השתקפויות. צילום נוף, אובייקט וכדומה עם השתקפותו בתמונה יעניק לתמונה שלנו ערך מוסף וימשוך את עיניי המביטים.
במידה ומצלמים בלילה, לא תמיד ישנה אפשרות ו/או צורך כי הצורה של האובייקט המצולם תשתקף בחומר (מים, זכוכית…). בלילה היתרון הוא האורות המשתקפים על החומרים ומעניקים לנו את אותו האפקט הרצוי.

מאמרים רלוונטיים

• לצאת מחוץ למסגרת
• 7 טיפים לצילום פטריות
• לכבוד מה? לכבוד החנוכה! – צילום באור נרות

טכניקת ה High Dynamic Range imaging מאפשרת לנו, צלמים או מעצבים גרפיים, שימוש בטווח דינמי רחב יותר של החשיפה לתאורה שונה בסצינות המצולמות, לדוגמא: מקרן שמש ועד המקום המוצל ביותר.
הבנתם? לא? לא נורא, עם ההגדרה לא מצלמים, אם כך, נמשיך.
ביצוע הטכניקה עצמה מתבצע במחשב ע"י צירוף של כמה תמונות בעלות זמן חשיפה שונה של אותה הסצינה, אך ישנם כמה דברים הנחוצים על מנת לייצר תמונת HDRi מוצלחת.
מצלמה דיגיטלית – אין חשיבות לאם המצלמה היא רפלקס (SLR) או דיגיטלית אך כפי המשתמע מההגדרה, יש צורך במצלמה המאפשרת את שינוי מהירות סגירת התריס (Exposure).
חצובה – כאמור, על מנת ליצור תמונות HDRi עלינו לצלם תמונות של סצינה מסויימת בזמני חשיפה שונים, זמני החשיפה הארוכים יצריכו מאיתנו להיות יציבים על מנת למנוע טשטוש ולכן מומלץ להשתמש בחצובה.
אובייקט/סצינה ללא תנועה חדה – כמו שעלינו להיות יציבים בשל זמני החשיפה השונים, כך גם על הסצינה או האובייקט המצולם להיות על מנת למנוע את הטשטוש. לדוגמא, ניתן לצלם עננים (שזזים תמיד) אך לא במידה והרוח חזקה מידי.
תוכנת ה – Photomatix - התוכנה השכיחה ביותר לצירוף תמונות שונות לתמונת HDRi בה אשתמש בהסבר במאמר, אין חובה להשתמש ב Photoshop CS (המאפשרת גם היא את אופציית הצירוף) אך ניתן להשתמש בה במידה והנכם רוצים לערוך את תמונת ה HDRi הסופית.

בחרתי אובייקט/סצינה, אני מוכן לצילום, מה עושים?:
לאחר שבחרתם את הסצינה הרצוייה והמצלמה ממוקמת במקום יציב, צלמו את הסצינה כמה פעמים בזמני חשיפה שונים, לרוב מומלץ לצלם 5 תמונות שונות, של אותה הסצינה, בהן זמני החשיפה (מהירות סגירת התריס) נעים מחשיפת יתר (תמונה בהירה מאוד) ועד חוסר חשיפה (תמונה חשוכה מאוד). ניתן לצלם יותר תמונות על מנת ליצור טווחי חשיפה שונים, לבחירתכם.
לדוגמא:

כעת, פתחו את תוכנת ה Photomatix. בחרו בתפריט ה HDR –> Generate או Ctrl + G, יפתח החלון הבא:

לחצו על כפתור ה "Browse" ובחרו את חמשת התמונות שצילמתם, לבסוף לחצו "OK".
יפתח חלון נוסף, לחצו "OK" ללא ביצוע שינויים בהגדרות, כעת התוכנה תבצע את המיזוג של כל התמונות לתמונה אחת, תמונה ה HDRi (לפני העריכה).
התמונה שתווצר לא תהיה דומה לתמונות HDRi שראיתם, המפתח לעריכה נכונה טמון ב Tone Mapping.
בכדי לפתוח את חלון ה Tone mapping לחצו שוב על תפריט ה – HDR –> Tone mapping או לחילופין Ctrl + T.
בחלון, תראו 2 ריבועים בהם אנו נערוך חלק מהאפשרויות על מנת לתת לתמונה את מראה ה HDRi.

בריבוע העליון בחלון ה Tone mapping (התמונה הימנית) הגדילו את ערך ה Strength ל 100, את שאר ההגדרות השאירו כפי שהן.
בריבוע התחתון בחלון ה Tone mapping (התמונה השמאלית) גררו את ערך ה White point עד לקצהו הימני (5.0%) ואת ערך ה Black point עד לקצהו השמאלי (0.0%). את שאר ההגדרות השאירו כפי שהן.
כעת נשאר רק ללחוץ על כפתור ה "Apply" שבחלון ה tone mapping והנה, תמונת ה HDRi הראשונה שלכם.

(שימו לב לצבעים בתמונה, כמו כן לדגל שבחרתי לצלם על מנת להראות מדוע לא לבחור אובייקט שזז).
אל תשכחו לשמור את התמונה שקיבלתם, תפריט File –> Save As… או פשוט Ctrl + S.

חשוב לציין כי במידה והנכם משתמשים בתוכנה בגרסאת ההתנסות (trial), לתמונה הסופית יתווסף סמל של Photomatix, בכדי לסלקו מהתמונה, עליכם לרכוש את התוכנה.

מאמרים רלוונטיים

• התמונות שלכם ברשת ©
• לצאת מחוץ למסגרת
• 7 טיפים לצילום פטריות