לרוב, המילה "תקריב" מיוחסת כפירוש למילה "מקרו", הדבר אינו נכון ואף מטעה צלמים רבים.
צילום מקרו (macro) מתרחש כאשר הנושא המצולם נלכד בחיישן המצלמה בגודל אמיתי, או יותר, ביחס של 1:1 לפחות. מכאן אפשר להגיע להגדרה של צילום תקריב (close-up), שהיא כמובן כל צילום מקרוב של אובייקט, לא בגודלו האמיתי.
בשימוש במצלמות דיגיטליות לא ניתן להגיע לצילום מקרו מלא, ולמרות שהפילטר לצילומי תקריב (הפרח) נקרא macro mode ברוב המצלמות, התוצאה היא, צילום תקריב.

דגשים* לצילום מקרו ו\או תקריב:
פונקצית הצילום (mode): במידה והנכם משתמשים במצלמה דיגיטלית, העבירו למצב תקריב (סמל של פרח). בעלי מצלמות D/SLR - למרות המצאותו של מצב תקריב, מומלץ יותר להשתמש במצב ידני מלא (M).

תאורה (lighting): התאורה היא אחד הדגשים החשובים ביותר בצילום ככלל ובצילומי מקרו בפרט. לרוב, בצילום מקרו יש צורך בשימוש בפלאש חיצוני, שכן על פלאש מובנה אין לנו שליטה ידנית ושימוש בו עלול "לשרוף" את התמונה. פתרון לכך הוא שימוש בנייר טישו דק לכיסוי הפלאש על מנת לצמצם את חוזק התאורה. במידה ואכן אין פלאש חיצוני, עדיף צלם באור יום או להשתמש בתאורה מלאכותית. שימו לב גם למיקומכם בעת הצילום, גופכם חוסם את התאורה ובכך מטיל צל על האובייקט. על האובייקט המצולם לקבל חשיפה שווה של תאורה בכל חלקיו.
לחץ להמשך המאמר »