הסתיו קרב ובא, ואיתו הצבעים המדהימים של העלים הנושרים, כתום זהוב, אדום ושלל צבעים מיוחדים שלא ניתן ללכוד בעונות אחרות. אז לכבוד עונת הסתיו הקצרה בישראל, כמה טיפים ודגשים שיעזרו לכם ללכוד את צבעי הסתיו בצורה טובה יותר, רובם, איך לא, בתחום התאורה והצבעים.

צאו לצלם בשעות הזהב (Golden Hours) – נכון, אפשר ללכוד את צבעי הסתיו בכל שעה ביום ולכל שעה יש את יתרונותיה, אך צילום כשעה אחרי זריחת השמש ושעה לפני שהיא שוקעת (שעת הזהב) ידגיש את הצבעים המיוחדים גם כך של העלים ויעניק להם גוון זהוב. בנוסף, בשעות אלה מאוד נוח לצלם שכן השמש אינה חזקה וניתן להמנע בקלות מחשיפות יתר במידה והנך מעוניין להשתמש בחשיפות ארוכות.

השמיים מעוננים? מצויין! – הרבה צלמים רואים עננים בשמיים ונשארים ביחד עם המצלמה שלהם בבית. בשעות היום של ימים מעוננים התאורה הטבעית הופכת מושלמת והתמונות מקבלות כמעט באופן אוטומטי גוונים שונים ותחושה חמימה ומזמינה. ערך מוסף: בעונת הסתיו, בעיקר בבקרים, נוכל להתקל גם בערפל, בעיקר בעמקים וביערות – בצילום מומלץ לצלם ממרחק ולא מקרוב (במידה והעדשה מאפשרת) בכדי שהערפל יראה סמיך יותר.

(צולם ע"י Photographed by Inextremo)

לחץ להמשך המאמר »

פאנינג (Panning) – טכניקת צילום המעבירה את תחושת התנועה אל התמונה הסטטית ע"י "מריחת" (Blurring, טשטוש) הרקע והשארת האובייקט המצולם חד יחסית, או בקצרה – צילום אובייקט בתנועה. ביצוע הטכניקה אינו פשוט כלל ודורש אימון רב, אך ברגע שנצליח (או שיהיה לנו מזל) התוצאות יכולות לצאת מדהימות.

(ציפור במעוף – צולם ע"י Photographed by KevLewis)

כמו שאני תמיד אומר, עם ההגדרה לא הולכים לצלם, לכן נעבור לכמה דגשים לפני הצילום.
מצב הצילום – מכיוון שצילום אובייקט נע היא טכניקה קשה גם ככה, מומלץ להשתמש במצב ה Tv (או S במצלמות מסויימות) המעניק עדיפות למהירות התריס ומגדיר באופן אוטומטי את מפתח הצמצם (Aperture).
מהירות תריס (shutter speed) – מהירות התריס משפיעה ומושפעת מגורמים שונים, כגון: כמות האור, ערך הרגישות (ISO) ואפילו ערך המיקוד (מיקוד רחוק מצריך יציבות יתרה!), לכן, בבואנו לבחור מהירות תריס יש להתחשב בגורמים אלו ולהתחיל עם מהירות יחסית נמוכה, 1/30, ולהתנסות מעט. בהתאם למהירות האובייקט ולגורמים הנ"ל, נשנה את מהירות התריס, לרוב בין 1/60 לבין 1/8.
לחץ להמשך המאמר »

נכון, אפשר לשנות מיקום, לחכות לתאורה נכונה, להוסיף מסננים וכדומה אבל בסופו של דבר, מידי פעם כדאי לתת גם למצלמה לעשות מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, ללכוד את מה שהיא רואה.
על מה אני מדבר? כמה אפקטים בסיסיים שיעניקו לתמונה שלכם את הערך המוסף שלתמונות אחרות אין.

קו רקיע (Skyline) – לא, אני לא מדבר על המכונית, אלא ממש על קו רקיע הנוצר בעקבות רצף של מבנים, עצים, הרים וכו'.
חפשו לכם קו רקיע אותו אתם מעוניינים לצלם וחכו לשעות הדמדומים (שקיעה, זריחה). כעת, יש לדאוג כי החזית (foreground) מוחשכת עד כדי שחורה לחלוטין, ניתן לבצע זאת או ע"י מדידת נקודה בהירה בסצינה או ע"י עיבוד התמונה בפוטושופ לאחר הצילום.
בשל העובדה כי החזית תהיה שחורה לגמרי, יש לדאוג לפרספקטיבה נכונה בינה לבין השמיים (חוק השלישים) ולתת לשמיים לפחות 2/3 מנפח התמונה, בכל זאת, רקע שחור לא יוצר יותר מידי עניין.

(החזית היא השיחים ולכן הם חשוכים לחלוטין ואינם מושכים את העין אל מול צבעי השמיים)

לחץ להמשך המאמר »

טכניקת ה High Dynamic Range imaging מאפשרת לנו, צלמים או מעצבים גרפיים, שימוש בטווח דינמי רחב יותר של החשיפה לתאורה שונה בסצינות המצולמות, לדוגמא: מקרן שמש ועד המקום המוצל ביותר.
הבנתם? לא? לא נורא, עם ההגדרה לא מצלמים, אם כך, נמשיך.
ביצוע הטכניקה עצמה מתבצע במחשב ע"י צירוף של כמה תמונות בעלות זמן חשיפה שונה של אותה הסצינה, אך ישנם כמה דברים הנחוצים על מנת לייצר תמונת HDRi מוצלחת.
מצלמה דיגיטלית – אין חשיבות לאם המצלמה היא רפלקס (SLR) או דיגיטלית אך כפי המשתמע מההגדרה, יש צורך במצלמה המאפשרת את שינוי מהירות סגירת התריס (Exposure).
חצובה – כאמור, על מנת ליצור תמונות HDRi עלינו לצלם תמונות של סצינה מסויימת בזמני חשיפה שונים, זמני החשיפה הארוכים יצריכו מאיתנו להיות יציבים על מנת למנוע טשטוש ולכן מומלץ להשתמש בחצובה.
אובייקט/סצינה ללא תנועה חדה – כמו שעלינו להיות יציבים בשל זמני החשיפה השונים, כך גם על הסצינה או האובייקט המצולם להיות על מנת למנוע את הטשטוש. לדוגמא, ניתן לצלם עננים (שזזים תמיד) אך לא במידה והרוח חזקה מידי.
תוכנת ה – Photomatix - התוכנה השכיחה ביותר לצירוף תמונות שונות לתמונת HDRi בה אשתמש בהסבר במאמר, אין חובה להשתמש ב Photoshop CS (המאפשרת גם היא את אופציית הצירוף) אך ניתן להשתמש בה במידה והנכם רוצים לערוך את תמונת ה HDRi הסופית.
לחץ להמשך המאמר »

בצילום נוף יש לנו יתרון יחסי על חלק מקטגוריות הצילום האחרות, יש לנו זמן. הזמן לא בלתי מוגבל (כדור הארץ ממשיך להסתובב… ) אבל הוא מספק בכדי שאנו נקח רגע אחד, נביט מסביבנו ונראה את מה שכל השאר לא רואים, את התמונה המושלמת, וזה מה שיהפוך אותנו לאמנים ויבדיל את התמונות שלנו ממה שנקרא בשפה המקצועית, "תמונות תיירים" (הנה המפל שראיתי, הנה העץ שהיה שם…).
אז מאיפה מתחילים? מהמיקום.
Location, location, location. הכל מתחיל מה – "מיקום" הטומן בחובו תאורה נכונה, עומק שדה ותעוזה, שבלעדיהם, אפשר פשוט לצלם בשיטת ה"כוון וצלם".
בצילום סצנת נוף כשהמצלמה נמצאת על מיקוד אוטומטי (AF), יכולות לצאת שתי תוצאות שונות, שתיהן לא טובות. או שהמצלמה תתמקד על עצם קרוב הנמצא בחזית (הרקע הקדמי) ובכך תאבד את הפוקוס על הנוף עצמו, או בידיוק ההפך, המצלמה תתמקד על הנוף אך בחזית יתפסו עצמים שונים ומטושטשים, שכמובן ימשכו את העין, כגון: סלעים, עצים וכו'.
הפתרון? עומק השדה – מידת חדות התמונה, הנמדדת מהנקודה הקרובה ביותר לרחוקה ביותר. במצלמת D/SLR, פתח הצמצם הוא זה ששולט על עומק השדה.
מִפתח קטן (של הצמצם) הנע בין f/8 ל f/16 (תלוי במצלמה) יעניק לתמונה עומק שדה רחב, לעומת פתח צמצם גדול שיצור רקע שטוח ומטושטש.
הטריק הוא להגדיר פתח צמצם שישמור על כל חלקי התמונה הרצויים, חדים (ראו תמונה – גם השלולית בחזית, גם האובייקט וגם הרקע – כולם חדים).
טיפ לבעלי מצלמות שאינן מאפשרות הגדרת פתח הצמצם (aperture): השתמשו בטכניקת "נעילת מיקוד" – כוונו את המצלמה לשטח שבין האובייקט לבין הרקע אותו אתם מצלמים ולחצו חצי לחיצה על כפתור הצילום, המצלמה תנעל את המיקוד לפי האמצע, מה שאמור לתת חדות לכל חלקי התמונה.

מבחינת התאורה, חשוב להקפיד על כמה דברים. קודם כל, כאמור, המיקום. השתדלו למצוא מיקום בו אינם עומדים מול השמש ישירות, מה שיצור חשיפת יתר ויחייב אותכם בהגדרות מתקדמות יותר שרק יקשו על הצילום ועל התוצאה הסופית. כמו כן צריך לשים לב להצללות. בדקו כי המקום המצולם לא מחולק על ידי אור וצל בחלקיו השונים אלא מואר/מוצל באופן שווה בכל חלקיו.
המיקום משפיע באופן ישיר גם על החלוקה בין קרקע לשמיים. הרבה צלמים מתחילים בתחום הנוף מוצאים את עצמם נמשכים לשמיים המרהיבים בידיעה/שלא בידיעה ובכך מאבדים את כל מהות צילום הנוף (Landscape), לכן, נסו למצוא מיקום מעט גבוה יותר מהקרקע וצלמו כשאתם מקפידים על איזון בין הקרקע לשמיים – לרוב ניתן לחלק זאת ל 2/3 קרקע ו 1/3 שמיים, תלוי בקומפוזיציה, מיקום, צורך ורצון הצלם עצמו וכו'.
בכדי להמנע מחשיפת יתר, אור וצל שונים וכדומה, מומלץ מאוד לצלם ברגישות נמוכה (ISO) ו/או בשעות הבוקר או בשעות הדמדומים, הצילום בשעות אלה אומנם דורש רמת מקצועיות מסויימת אך מאפשר צבעים מיוחדים ותוצאות מרהיבות ביותר.

לסיום, מעבר לדגשים הבסיסיים בנושא עומק השדה והתאורה, חשוב לצלם עם אומץ. אם הנכם מעוניינים שהצופים בתמונה שלכם יראו ויתפאלו מאותה סצנת נוף שאתם ראיתם, עליכם להעיז ולצלם מזוויות שונות, לשלב מסגרות טבעיות בתמונה (כגון הרים, עצים וכדומה), לצלם זרימת מים עם זמן חשיפה ארוך ובכך להמחיש את התנועה ומגוון אפשרויות אחרות, אך הכי חשוב, להמשיך לנסות ולא לוותר עד התוצאה המושלמת מבחינתכם!

צילום אינפרא אדום (infrared, IR, א"א) נעשה ע"י שימוש בגל האור האינפרא אדום. גל אור שהעין האנושית לא מסוגלת לראות, לעומת זאת, בעלי חיים מסויימת כן מסוגלים ואף עושים בכך שימוש על מנת לזהות את טרפם. עוד על צילום אינפרא אדום

לפני שמתחילים, האם המצלמה שלכם יכולה לצלם אינפרא אדום?
פילטר אינפרא אדום: דבר ראשון, שבלעדיו לא ניתן לצלם אינפרא אדום, הוא הפילטר (Filter). כיום, הפילטר הנפוץ ביותר הוא ה Hoya R72 והוא מאוד מומלץ לשימוש לכל צלם, מכיוון שהוא אפקטיבי לרוב המצלמות.
סוג המצלמה: ברוב המצלמות קיים פילטר מובנה החוסם הגעה של אור אינפרא אדום במטרה לשפר את איכות התמונה הסופית, בעיה זאת בולטת (אולי להפתעתכם) בעיקר במצלמות DSLR.
במידה ואתם משתמשים במצלמה דיגיטלית (לא DSLR) בדקו האם היא מאפשרת צילום ב אינפרא אדום ע"י שימוש בשיטת "שלט הטלויזיה" – כידוע, שלטי טלויזיה עושים שימוש בגל האור אינפרא אדום בכדי לתקשר עם הטלויזיה עצמה, לכן, כוונו את השלט לעדשת המצלמה ממרחק של כמה סנטימטרים, לחצו על כפתור הכיבוי בשלט והסתכלו במסך ה LCD במצלמה, במידה ואתם רואים אור לבן בוהק במסך, אתם יכולים לצלם באינפרא אדום.
במצלמת DSLR אפשרי לצלם אינפרא אדום אך התוצאה משתנה ממצלמה למצלמה וחשוב מאוד לפני שקונים מצלמת DSLR לבדוק את הרגישות שלה לאינפרא אדום. כמו כן, ברגע שאנו שמים את הפילטר, לא נוכל לראות יותר כלום דרך העינית, לכן את הפילטר נשים בסוף, רגע לפני הצילום.
לחץ להמשך המאמר »

מצלמת D/SLR או בשמה המלא Digital / Single Lens Reflex camera, עושה שימוש במראה הממוקמת בידיוק מאחורי עדשת המצלמה במטרה למקד אור לכוונת (עינית). ברגע שאנו משחררים את הצמצם (לוחצים על כפתור הצילום), המראה זזה במהירות הצידה ובכך, מאפשרת לאור להגיע לחיישן המצלמה. באותו הרגע, העינית משחירה ואין אנו רואים דבר דרכה.
מבנה ועיצוב המצלמה מסוג זה מאפשר לה להתאים עצמה למגוון רחב של עדשות, וזו היא הסיבה העיקרית לשימוש במצלמת DSLR.

בהשוואה למצלמות בעלות עדשה מובנה (דיגיטליות רגילות), ל DSLR יש 2 יתרונות בולטים:
* כאמור, מצלמת DSLR מתאימה למבחר רב של עדשות, שלכל אחת מהן מאפיינים ושימושים שונים, בהתאם לצרכיו של הצלם. בעדשות מסוג זה איכות האופטיקה גבוהה ולכן התמונות התקבלות חדות יותר.
* רוב המצלמות דיגיטליות (עדשה מובנה) משתמשים במערכת-עינית המעניקה לצלם מסך נפרד דרכו הוא יכול לבחור את הקומפוזיציה ואז לצלם, מאפיין היוצר חסרון שכן התמונה שנראית במסך לעומת התמונה הסופית, לרוב, יהיו שונות. במצלמת DSRL הצילום נעשה אך ורק דרך העינית וצלמים מקצועיים רבים מחשבים דרך זאת כדרך הנכונה יותר לצילום איכותי.

רגע לפני הרכישה, ישנם כמה משתנים עליהם חשוב לשים את הדגש. מצלמות ה DSLR יקרות בהרבה ממצלמות דיגיטליות רגילות, הן מבחינת גוף המצלמה והן מבחינת הוצאות נוספות על אביזרי צילום, כגון: עדשות, פילטרים, חצובה וכדומה. כמו כן, מומלץ מאוד שההחלטה לרכוש מצלמה חצי/מקצועית לא תתבסס על "התלהבות" אלא אך ורק על צורך – צלמים מתחילים רבים רוכשים מצלמת DSLR עוד לפני שהתמקצעו מספיק בשביל להבין ולו רבע מהפונקציות אותן היא מאפשרת ולבסוף, מוצאים עצמם משתמשים בהגדרות אוטומטיות, שלרוב יתנו אותן תוצאות כמו מצלמה דיגיטלית רגילה וזולה בהרבה.
במידה והצורך לא קיים ו\או התקציב אינו מאפשר, מומלץ לרכוש מצלמות דיגיטליות בעלות מעל 5MP המאפשרות שינוי ידני של כל ההגדרות: AF/MF, White balance, ISO, Aperture וכו' .

לרוב, המילה "תקריב" מיוחסת כפירוש למילה "מקרו", הדבר אינו נכון ואף מטעה צלמים רבים.
צילום מקרו (macro) מתרחש כאשר הנושא המצולם נלכד בחיישן המצלמה בגודל אמיתי, או יותר, ביחס של 1:1 לפחות. מכאן אפשר להגיע להגדרה של צילום תקריב (close-up), שהיא כמובן כל צילום מקרוב של אובייקט, לא בגודלו האמיתי.
בשימוש ברוב המצלמות הקומפקטיות לא ניתן להגיע לצילום מקרו מלא, ולמרות שהפילטר לצילומי תקריב (הפרח) נקרא macro mode ברוב המצלמות, התוצאה היא, צילום תקריב.

מצב הצילום (mode): במידה והנכם משתמשים במצלמה קומפקטית, העבירו למצב תקריב (סמל של פרח). בעלי מצלמות D/SLR – למרות המצאותו של מצב תקריב, מומלץ יותר להשתמש במצב ידני מלא (M).

תאורה (lighting): התאורה היא אחד הדגשים החשובים ביותר בצילום ככלל ובצילומי מקרו בפרט. לרוב, בצילום מקרו יש צורך בשימוש בפלאש חיצוני, שכן על פלאש מובנה אין לנו שליטה ידנית ושימוש בו עלול "לשרוף" את התמונה. פתרון לכך הוא שימוש בנייר טישו דק לכיסוי הפלאש על מנת לצמצם את חוזק התאורה. במידה ואכן אין פלאש חיצוני, עדיף לצלם באור יום או להשתמש בתאורה מלאכותית. שימו לב גם למיקומכם בעת הצילום, גופכם חוסם את התאורה ובכך מטיל צל על האובייקט. על האובייקט המצולם לקבל חשיפה שווה של תאורה בכל חלקיו.
לחץ להמשך המאמר »