צלם חכם פעם אמר לי שצלם מקצועי הוא צלם שסומך על איכות התמונות שלו מספיק בכדי לצלם אותן בשחור-לבן. הסיבה היא שלתמונה טובה באמת תהיה השפעה חזקה יותר כאשר היא בשחור לבן ולא בצבע. צילום בשחור-לבן הוא לכאורה כמו כל טכניקת צילום אחרת אך ישנם כמה דגשים חשובים שיאפשרו לכם תוצאות טובות יותר.

שעת הצילום הוא דגש חשוב ביותר שכן לגורם התאורה הנכונה השפעה קריטית על התוצאה. בצילום שחור-לבן נעדיף לצלם בתנאי ניגודיות נמוכה, כאשר השמיים מעוננים, השמש אינה חזקה ובשעות הזהב. הסיבה היא כמובן שינויי תאורה קיצוניים כשחלק מהתמונה מוארת מאוד וחלק מהתמונה חשוכה - שינויים אלה בולטים ביותר כאשר התמונה ללא צבע.

הקומפוזיציה בצילום שחור-לבן קריטית יותר מאשר בצילום בצבע. בצילום בצבע אנו משתמשים, או לפחות יכולים להשתמש, בצבעים שונים ובניגודיות ביניהם בכדי להוביל את העין של הצופה למקום בו אנו מעוניינים שיתמקד, לרוב, במיקום בו נמצא נושא התמונה. בצילום שחור-לבן, אין צבעים, לא נוכל לסמוך על הצבע שימשוך את העין ולכן נצטרך להשתמש בצורות, גוונים ומרקמים שונים כמובילי התמונה. בעיקר יש לשים לב לאור וצל שכן הם משחקים גורם חשוב בתמונת שחור-לבן, כאמור בסעיף הנ"ל.
לחץ להמשך המאמר »

בטח שמתם לב לסמלי הנורה, ענן, חשמל וכדומה במצלמה שלכם, כנראה שהתעלמתם מהם כי פשוט לא הבנתם מה הם עושים ויכול להיות שנתקלתם במאמרים בנושא טמפרטורת הצבע ועל בחור בשם קלווין, וכנראה שגם הפעם התעלמתם כי לא הבנתם מי זה קלווין ומה הוא קשור לצילום. הדבר הזה שבחרתם להתעלם ממנו, הוא אחד הכלים החשובים בכדי להשיג את התמונה שרציתם, האיזון הלבן.
האיזון הלבן הוא דרך לתקן את הצבעים בתמונה בכדי להעניק להם את אותו הערך שבו הם צולמו מלכתחילה מכיוון שלא כל מקורות האור (מנורה, פלורסנט, כוכבים וכו' ) מפזרים את האור בצורה שווה בספקטרום הנראה.
לכל מקור אור ישנה טמפרטורת צבע שונה ולהלן טבלה המפרטת את מקור האור ואת מעלות הצבע במעלות קלווין (°K).

מעלות קלווין נמוכות (עד 3500) מיוצגות ע"י צבעים חמים ולכן הגוונים שלהם נעים לכיוון האדום, לעומת זאת, מעלות קלווין גבוהות (מ 6000 ומעלה) מיוצגות ע"י צבעים קרים וגווניהם נעים לכיוון הכחול. לדוגמא: להבה באש נמוכה, צבעה אדום וככל שנגביר את האש, צבעה יהיה כחול יותר.
לחץ להמשך המאמר »

רוב הצלמים, מתחילים ומקצועיים, מצלמים את תמונותיהם בפורמט ה JPEG, המקנה אפשרויות צפייה ועריכה מהירות ונוחות, מבלי לבחון את אופצית הצילום בפורמט ה RAW.
ברובם הגדול של מצלמות הרפלקס (D/SLR) קיימת האפשרות לצלם בפורמט ה RAW בנפרד או בפורמט ה JPEG בנפרד, בחלקן ניתן לצלם בפורמט RAW + JPEG המאפשר ללכוד את התמונה ב 2 הפורמטים בו זמנית.
אם כך, באיזה פורמט כדאי לצלם? נבצע השוואה כללית בין שני הפורמטים.

RAW: הפילם הדיגיטלי.
קובץ ה RAW מכיל את כל המידע (lossless) הנלכד ע"י חיישן המצלמה ועל כן גודלו גדול יותר (צילום ב 8 מגה פיקסל יצור קובץ RAW של 8mb). הקובץ המתקבל אינו תמונה לכשלעצמה והוא מצריך תוכנה ספציפית בכדי לצפות בו ולערוך אותו, אך עריכת התמונה אינה גורמת לאיבוד מידע וכמובן שעריכת התמונה בעזרת המחשב תעניק עיבוד התמונה ברמה גבוהה יותר מהמצלמה. השימוש בפורמט ה RAW מאפשר טווח דינמי רחב יותר של מעל 8bit (לרוב לפחות 12bit) לפני העיבוד המאפשר הצגת איזורים בהירים ומוצלים.

JPEG: ישירות מהמצלמה.
קובץ ה JPEG הינו קובץ דחוס המאבד מידע בכל פעם שמתבצעת בו עריכה (lossy) והוא מעובד ע"י המצלמה (firmware) ברגע הצילום. פורמט הדחיסה מאפשר את הקטנת גודל הקובץ כך שצילום ב 8 מגה פיקסל יצור קובץ של בין 1mb ל- 3mb. קובץ ה JPEG ניתן לצפייה ולעריכה בכל תוכנה ולרוב הוא אינו מצריך תיקונים (בהתאם לרמת הצלם), מה שכמובן חוסך זמן. השימוש בפורמט ה JPEG מקנה טווח דינמי צר של בידיוק 8bit ולעיתים יופיעו בתמונה הסופית תופעות לוואי שונות.

לכל פורמט ישנם יתרונות וחסרונות, במה מומלץ להשתמש?
לפני בחירת הפורמט, רצוי לשאול את עצמכם שאלה אחת: "מה היא מטרתי כצלם?": בתשובה עליכם להתייחס למטרת התמונה (פרסום ברשת, הדפסה וכו'), ליכולת שלכם לערוך תמונות במחשב (רמתכם המקצועית בתחום), כמה מקום פנוי לאחסון יש לכם (על כרטיס הזכרון ובמחשב, כאמור, קובץ RAW הוא קובץ גדול), יכולות המחשב לעיבוד התמונות וכמובן הזמן אותו אתם מוכנים "לבזבז" על עיבוד התמונה.

מומלץ מאוד להתנסות בצילום בפורמט ה RAW על מנת שתוכלו להחליט בצורה טובה יותר מה הוא הפורמט המתאים לכם, לשם כך כמובן תצטרכו תוכנה לעיבוד קובץ ה RAW, הנה כמה אפשרויות נפוצות: Microsoft RAW Image, Picasa, Photoshop CS, Adobe Lightroom, Irfanview, תוכנת העריכה שקיבלתם בדיסק עם המצלמה או כל תוכנה אחרת שאתם מכירים ונוח לכם איתה.

באיזה פורמט צילום אתם משתמשים?